ילד בכיתה ב'

שלום ל"אמא",
את מתארת את החלטת בית הספר כשרירותית ולא מובנת, אבל אני מניחה שנמסרו לך נימוקים שאת לא מפרטת. לכל מסגרת יש את השיקולים שלה ואנחנו לא יכולים לדעת אותם ולשפוט אותם. אני מבינה שהטיפול יקר לך ונראה לך לא צודק שמערכת החינוך לא תדאג לו כחלק מהחינוך הכולל. אני יכולה להבין את הראייה הזו.
יחד עם זאת מוזר בעיני התאור שלך שבחופשות ובחגים הוא הלך לטיפול פרטי. זה נשמע כאילו טיפול זה סוג של דבר שאפשר להחליף כל כמה שבועות את המטפל לפי האילוצים הטכניים. אחד הדברים הכי חשובים בטיפול הוא הקשר עם הדמות המטפלת, היציבות, האמון, והקביעות. יש פגיעה משמעותית בטיפול אם כל כמה שבועות מתחלפת הדמות. לא כל כך ברור לי איזה טיפול זה בחופשות ובחגים בלבד.
בנוסף כל סוג של טיפול אמור להתאים לבעיות אחרות, ילדים אחרים, חומרה אחרת וכו'. יכול להיות שפסיכולוגית בית הספר חושבת שרכיבה טיפולית זה לא הדבר שיענה כרגע על צרכיו של בנך, ושאין במסגרת שלהם משהו מתאים ועדיף טיפול פרטי. ואולי גם היו לה שיקולים פשוטים של משאבים של כמה טיפולים יש, כמה ילדים צריכים טיפול, מי קיבל כבר ולמי מגיע כי לא קיבל. אני לא יודעת, את זה את צריכה לשאול אותה.
בכל אופן, אם נשים רגע בצד את הכעס על הקיפוח שלהרגשתך המערכת נוקטת כלפיכם, מבחינת טובת הילד עדיף לו טיפול רציף, גם בשנת הלימודים וגם בחופשות ובחגים על ידי אותו מטפל, שנה ראשונה, שניה ושלישית אפילו לפי הצורך, ואת זה אפשר להשיג לצערנו רק באופן פרטי.
אם ידך אינה משגת נסי לפנות לשירותי בריאות הנפש באזור מגורייך.
בהצלחה,סמדר.