מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- קליטה במעוןורד18/09/2007
שלום,
בתי בת שנתיים וחצי, עד השנה היא הייתה אצל מטפלת ביחד עם עוד ילד בן גילה, השנה רשמתי אותה למעון של ויצ"ו לכיתת גן. הילדה מסרבת להיפרד ממני בבקרים, בוכה בכי קורע לב, ואף אחה"צ נצמדת אלי. היא הפכה לבכיינית, כל הזמן מבקשת להיות על הידיים שלי, ואף מדי פעם עושה את הצרכים על עצמה ( היא כבר נגמלה לחלוטין לפני שהחלה את הגן, ואף היו לילות רבים שבהם כמה יבשה). יש לה ממש רגרסיה בהנהגות. עד כניסתה לגן היא היתה מאוד עצמאית, שמחה ועליזה. היא הבת השלישית והקטנה המפונקת של כל המשפחה. אני מאוד אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות, כל יום זה סיוט מחדש ואני ממש בוכה לאחר שאנחנו נפרדות.
לפי דיווחי המטפלות לאחר זמן קצר היא נרגעת בגן ומשחקת ומשתתפת בפעיולויות כרגיל.
מה עלי לעשות כדי להחזיר לבתי את הבטחון שלה?
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר קליטה במעון
שרון באומל20/09/2007שלום ורד
ההתאקלמות במסגרת גנית היא לא פשוטה וצריך לתת לילדה זמן להתרגל.
ראשית, הייתי שואלת את הגננת מה ניתן לעשות - יש לה ניסיון בכך. אולי אפשר לומר לילדה שתישארי איתה למשחק אחד משותף בגן ורק אז תלכי או כל אופציה אחרת עליה את יכולה לחשוב יחד עם הגננת.
שנית, אני חושבת שזה לגיטימי וחשוב שהילדה מבטאת את מצוקתה. הייתי אומרת לה משהו בנוסח: "התחלת עכשיו ללכת לגן כמו גדולה. יש לך גננות שאת עוד לא מכירה וילדים שאת עוד לא מכירה ומשחקים שאת עוד לא מכירה וזה קשה להתרגל" הידיעה שלה שאת מבינה את המתחולל בעולמה הפנימי תקל עליה מאוד. בנוסף, אפשר לכתוב יחד סיפור על הליכתה לגן חדש ולכלול בו גם את העצב והכעס בפרידה ממך בבוקר אבל גם לכלול את סדר היום בגן, את הפניות השונות את הילדים, הגננות - משהו שיכול להפוך את הגן עבורה למקום יותר מוכר.
העובדה שהיא נרגעת אחרי מספר דקות היא מאוד מרגיעה והבכי שלה בבוקר יעבור עם הזמן.
בהצלחה
שרון באומל* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה רבה, מאוד עודדת אותי
ורד20/09/2007* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
מה הסיכוי שלכם לשמור על המשקל לאורך זמן?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
