בעיות רגשיות ילד בן חמש

שושי שלום,
לפי כתיבתך, נראה שאת מבינה יפה שהנשיכות הן רק סימפטום. לכן אולי כדאי להתייחס לקושי הרגשי של הילד ולאו דווקא לנשיכות ספציפית. אני לא יודעת איזה ליווי הילד מקבל ממכם סביב הקשיים והמעברים, כיצד מסבירים לו דברים, איך מכילים את התסכול שלו. יכול שנוצר מצב שכאשר הוא חש מצוקה אין לו מילים בשבילה, הוא מתקשה לבטא את עצמו והדרך לבטא את הקושי היא דרך הנשיכות. כדאי לדבר איתו ולנסות להמליל עבורו את הקושי: "אולי קשה לך בגן, יש הרבה ילדים חדשים, וגננת חדשה, אולי אתה מפחד, אולי אתה מתגעגע" ולהציע לו דרכים מה לעשות כשקשה לו, למשל לגשת לגננת ולהגיד שקשה לו עכשיו, וכדאי גם לערב את הגננת כדי שתדע שכשהוא ניגש אליה, יכולה לעזור התייחסות חמה ומבררת: "קשה לך? לא שיתפו אותך? בוא נראה מה אפשר לעשות" וכו'. זה לוקח זמן, אבל עם הזמן הוא אמור להרגיש פחות חסר אונים ולהשתמש בדרכים נוספות להמודדות עם הקושי. אם אתם לא מצליחים או לא מבינים איך, כדאי לפנות להדרכת הורים.