מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- שאלה לגבי התנהגות בגןליאת03/11/2009
שלום,
הבן שלי בן שנתיים ו4 חד' ,הוא ילד נבון מאוד ,חברותי משתתף בפעילויות בגן,אוהב את חבריו לגן ואת המטפלות ,משתף פעולה עם הצוות ,ומאוד ילד מאד אוהב (ומראה זאת לכולם ע"י חיבוק אוהב).
בבוקר אבא שלו לוקח אותו לגן והוא מקבל זאת ברוב המקרים בהבנה ובלי כעס ורץ לשחק.
ואני מגיעה אחה"צ לקחת אותו מהגן הביתה.
בחודש האחרון נוצרה סיטואציה שארצה להתייעץ לגביה:
כאשר אני מגיעה לקחת אותו מהגן אחה"צ,הוא שמח מאוד לקראתי
מחבק ומנשק וצועק "אמא הגיעה" ואז "לאות התרגשות" הולך לילד שהכי קרוב אליו ואפילו בלי להסתכל לו בעיניים דוחף אותו לרצפה ואז מסתכל עלי לראות איך אני אגיב (הוא ממש בוחן אותי)
אז ניסיתי כמה אופציות:
1 הגננת מתכופפת לגובה העיניים שלו ואומרתלו שאסור-ואז המסר שאני מעבירה לו שזוהי הטריטוריה שלה בגן ושם יש חוקים וגבולות. ואז הוא מבקש סליחה מהילד.
(אבל אז יוצא שהגננת "מתערבת" במשהו שכוון אלי)
2. אני אומרת לו שאסור להתנהג כך ולהכות ושאני לא מרשה, מניחה אותו על הספסל בגן והולכת לילד שנשאר בוכה ומרגיעה אותו (והבן שלי רואה זאת ומשטטח על הרצפה בכעס)
3.אומרת לו שאסור ואנחנו הולכים יחד לילד והוא מבקש ממנו סליחה.
נראה לי שאני שוגה בתגובה שלי.
שום דרך לא עזרה ואני שואלת את עצמי מהי הדרך הנכונה?האם אני נהגתי נכון באחת הפעמים הללו?
הוא ילד בכור ויחיד כך שבבית מן הסתם זה לא קורה ,גם שאנו נפגשים בגינה ו/או במפגשים חברתיים אחרים זה לא קורה.
זה קורה רק שאני מגיעה לקחת אותו מהגן.
אשמח לעצות.
תודה,
ליאת
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר למה דילגו עלי???אשמח לתשובה
ליאת04/11/2009* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשאלה לגבי התנהגות בגן.
סמדר ריינר04/11/2009שלום ליאת,
נראה י שהבעיה היא לא בדרך שבחרת אלא בכך שאת לא שלמה איתה ואוי הילד שלך חש בזה. את הופכת בכל האופציות, מתייסרת וחשה אשמה והילד חש שאת לא החלטית, אוי אחר כך את נהיית פתאום נורא רכה, רוצה פצות אותו, והמסר לא עובר בצורה החלטית. פחות חשוב בעיני מה הדרך שתבחרי, שתי הדרכים שציינת נראות לי סבירות אלא שתתמידי - פעם אחת זה אולי לא מספיק, את מצפה שאם את עושה משהו מיד התגובה תעלם, זה לא עובד ככה ושנית את צריכה להקרין ביטחון ולא ספקנות וחרטה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה.....
ליאת04/11/2009* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טיפוסים חברותיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
