התמודדות עם בעיית משמעת של ילד בן4

שלום חן,
נראה לי שעוד מוקדם לחפש איש מקצוע. יכול להיות שהילד שלך רוצה על הידיים בין השאר כי בא לו להיות לפעמים תינוק כמו אחיו. נכון, שכשאת עומדת עם שקיות לבד בחניון את לא יכולה. אבל כדאי באופן כללי, לתת לרצון הזה שלו לגיטימיציה ומקום, גם מבחינה מילולית (לפעמים בא לך להיות תינוקי) וגם מבחינה מעשית (מתי שניתן כמובן: עכשיו נעשה כאילו אתה תינוקי, ...) אפשר לאפשר לו מדי פעם להתנהג כתינוק, לקחת אותו על הידיים, לתת לו על הידיים וכו'. מצד שני, במצבי אין ברירה שבהם אתם לא יכוים להענות לצרכים האלה שלו צריך לשים גבול ברור ועיקבי ולא להתרשם מההקאות. להסביר עכשיו אי אפשר, יותר מאוחר כשנגיע הבייתה אני אשחק איתך ואבא יקח אותך על הידיים. חשוב גם למצוא זמן לתת לו תשומת לב אישית ללא אחיו.
רק אם אתם מנסים במשך זמן וזה לא עוזר ואפילו מחמיר כדאי להתחיל לחפש איש מקצוע.

היי סמדר, אני מודה על התייחסותך. אני רוצה לציין כי סצינות הבכי והעקשנות נמשכות מזה זמן מה ולמרות ההסברים ונסיונות ההכלה, הילד ממשיך בשלו ואינו מתייאש. הוא מסוגל לבכות שעה, אפילו יותר בכדי לקבל את מבוקשו ואני מרגישה שאני נאבקת בו על ידי הצבת גבולות. התחושה כי הוא כל הזמן מנסה לנהל אותי ואני מתעייפת מכך. מה דעתך?

שלום חן,
בתאור שלך כתוב: אני מתעייפת.כל הזמן מנסה לנהל אותי. איפה האבא של הילד?
אני גם לא יודעת מה כוללים נסיונות ההסברה וההכלה שלכם. אני התכוונתי לשים את הדגש לא על הכלה בזמן המשבר עצמו. אז צריך לשים גבול. ההכלה צריכה להיות באופן שוטף סביב הצורך שלו להיות תינוק. כאשר נוקטים בהסברה תוך כדי המשבר היא צריכה להיות קצרה ותכליתית, היא לא אמורה להיות זאת שעוצרת את הבכי אלא רק מלווה את השמת הגבול כדי שהגבול לא ייראה שרירותי. מה שעוזר להצבה אפקטיבית של גבול הוא הנחרצות והעיקביות. אם את נשברת מדי פעם, הוא לומד שלפעמים הוא כן יכול להשיג בדרך הזו מה שהוא רוצה והוא ממשיך לנסות. אפילו אם הוא בוכה שעה, לא צריך להענות. הוא צריך להתעייף ראשון. בסוף הוא יתעייף, תאמיני לי.
בכל אופן לצערי אני לא מכירה באופן אישי מטפלים באזור השפלה, אולי כדאי שתבררי עם הגננת. נראה לי שאתם זקוקים להדרכת הורים ולא לטיפול בילד עצמו.
בהצלחה.