גיל שנתיים

לולית שלום,
סביר להניח שהשינויים שאת רואה בילדה הם תוצאה הן של השינוי בגן והן של התהליכים ההתפתחותיים הנורמטיביים לגילה. ייתכן שאצל סבתא היה לבתך יותר נוח, והיא קיבלה את (מרבית) מבוקשה ללא קושי. כעת היא מכירה את העולם הבינאישי המורכב, במסגרתו צריך להתאמץ על-מנת להשיג את מה שאתה חפץ בו. במקרה של האינטראקציה שלה אתכם, היא מגלה שבכי הוא יעיל. חשוב מאוד גם להציב לה גבולות, וגם ללמד אותה דרכים אחרות - לשוחח, להתפשר, לדחות סיפוקים, להבין את הצד השני וכדומה. גם אתם צריכים לבדוק את הגבולות שאתם מציבים, ובאיזו מידה כל עימות הוא הכרחי/נחוץ. למשל, יש הבדל אם הילדה בוכה שאינה רוצה לשבת בעגלה, כשאתם מאוד ממהרים והיא מתעקשת ללכת, לבין מצב בו היא מאוד עייפה/חולה ורוצה להתפנק בכך שתשאו אותה "על הידיים".
במקביל, יחד עם ההבנה ההתפתחותית, כדאי לשוחח עם הגננת ולבדוק כיצד בתך מתמודדת בגן עם תסכולים, באיזו מידה הגננת מרגישה שהיא נקלטה בגן, האם יוצרת קשרים עם ילדים וכדומה, ולראות כיצד ניתן לעזור לה להתמודד עם הקשיים בגן.
בהצלחה,
שירי