פעוטה בת שנה ושבעה חודשים

שלום שלי,
לא תארת מה קורה כשאת מביאה אותה לגן, או שרק הורייך לוקחים אותה? ולא כתבת מה קורה לה בגן, איך מתפקדת שם והאם גם שם כל היום בוכה. לילדים בגיל הזה וגם בגילאים מאוחרים יותר בהחלט קורה הרבה שהם מתקשים להיפרד בבוקר מההורים בכניסה לגן. עם זאת זאת משהו בתאור שלך אכן נשמע דרמטי. האירוע שאת מתארת בבית החולים בהחלט יכול להשפיע במידה מסויימת, אך לא נראה לי שהוא הגורם לכל העניין.
יכול להיות שמשהו מהמתח הקשור בנסיבות הולדתה ונסיבות הפרידה שלה מאביה מורגש על ידה גם ביום יום, לא רק באירוע בבית החולים. סביר להניח שגם את מתוחה וחרדה מהסיפור הזה וייתכן שזה משפיע על תחושת הביטחון והרוגע בקשר ביניכן. יכול להיות שכדאי לך לך פנות עם הילדה לטיפול דיאדי, או לייעוץ עבורך כדי לסייע לך לעבד את התקופה הקשה שאת עוברת. אם את תהיי יותר רגועה, זה ישפיע גם על חרדת הנטישה של הילדה.

אני לא לוקחת את הילדה למעון אם אני לוקחת אותה קשה לה לעזוב אותי במהלך היום במעון היא בסדר גמור נרגעת מהר מאוד ומתעסקת במשחקים עם הילדים עבודות אוכלת שם יפה מאוד, ישנה, יש גם הרבה פעמים שבכלל לא בוכה במעון עושה יפה שלום לסבא וצוחקת אגב גם אני לוקחת אותה יצא כבר מספר פעמים נרגעה מהר מאוד ונכנסה לשוונג של המשחקים. סה"כ רוב הזמן הילדה כן מחייכת
ובעיקרון כל מי שמכיר את הנפשות הפועלות כאן טוען שהילדה מאוד מאוד קשורה אלי מכל הבחינות וכולם טוענים שהיא ילדה של אמא
אין לה בעיה כל כך ללכת לאחרים אבל לוקח לה כמה דקות עד חצי שעה של הסתגלות לאחרים כלומר לבטוח באחרים וזה הי עוד לפני המקרה של בית חולים
למשל בבית כנסת מייד הולכת לאנשים שם אבל אחרי 2 דקות רוצה לחזור אלי הילדה עדיין לא הולכת היא בעיכוב בזה ומטופלת בהתפתחות הילד אולי זה גם משפיע עליה בדרך זו או אחרת
גם בלילה יש לנו טקס קבוע עם משחקון קטן איתה לפני השינה עם סבא ואחר כך סבתא עושים את משוך בגזר והיא צוחקת ואומרת בעצה כבר גזר ומחכה לזה ואז נפרדת יפה עם חיבוק ונשיקה לכל אחד מהם אחר כך אני לוקחת אותה למיטה מקריאה לה סיפור או שיר נותנת חיבוק לילה טוב ונשיקה והיא נרדמת ללא בעיה בתקופה האחרונה אף ישנה לילות רצופים
זהו נראה לי בגדול תיארתי והסברתי יותר בהרחבה את מה שקרה בבית חולים בכלל לא מזכירים כן מגיפים תריסים בחדר כי לא פעם הצביעה לכיוון החלון והסתכלה בפחד ומאז שהגפנו תריסים בלילה הילדה יותר רגועה ולא מתעוררת

שלום שלי,
לפי מה שאת מתארת לילדה כן יש יכולת להרגע, וגם לך יש יכולת טובה להרגיע אותה. נראה שאתן מאוד קשורות, ומצד אחד יש משהו נעים ומחמיא עבורך בכך שהילדה היא ילדה של אמא ומצד שני, לפעמים זה קצת מעיק. סביב הדבר הזה, כלומר איך מווסתים יחסי קירבה שלא ייהפכו להיות יותר מדי מעיקים, אולי כדאי שתפני לאיש מקצוע, אם זה מפריע לך.