טובי פלד פסיכולוג ילדים ונוער
פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.
ד"ר אליהו סמואל פסיכותרפיסט ילדים ונוער
פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
בני בן שלוש, גמול ביום כבר כמעט שנה ובתקופות יציבות הוא אינו מפספס כלל אך כאשר ישנם שינויים/לחצים, הוא ישר מתחיל לפספס (רק פיפי). הוא נכנס לגן חדש בספטמבר ומאז החל שוב לפספס, פחות בגן, בעיקר בבית. אני נוטה להחליף לו בלי להתייחס לזה יותר מידי, להזכיר לו ללכת לפעמים. פעם או פעמיים יצא שהתעצבנתי כי דקה קודם הצעתי לו ללכת והוא לא רצה ואז ברח לו. בעלי לעומת זאת מעיר לו - אומר לו שזה לא טוב שהוא מתעפק - שום דבר קיצוני אך הוא בפירוש מביע חוסר שביעות רצון מהנושא. ואני בהתלבטות כי אני מרגישה שהגמילה היא הישג שהוא כבר השיג ואני לא רוצה שעכשיו הנסיגה תתקבע או שתיווצר סביב נושא הפיפי בעיה. אשמח לשמוע התייחסות. תודה, אמא
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
שלום ל"אמא", את בעצמך מקשר בין ההתחלה של הגן החדש לבעיית ההרטבה. לפעמים ילדים מתנהגים בצורה רגרסיבית מדי כאשר מצב חדש דורש מהם הרבה מאמץ. לכן חשוב להתייחס לגורם ולא רק לסימפטום, לברר מה קשה לו בגן, או בבית, האם הוא צריך יותר תשומת לב אישית, וכו'
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
פסיכיאטר ילדים בכיר. מומחה בפסיכיאטריה ילדים ונוער, הפרעות קשב וריכוז, מתן ייעוץ פסיכולוגי, פסיכותרפיה, אוטיזם, גיל ההתבגרות, הפרעות חרדה, הגיל הרך
... קרא עוד