משמעת

שלום,
אני אימא לשני ילדים, ילד בן 6 וילדה בת 5 (השלישי בדרך...).

בני הבכור נכנס השנה לכיתה א' ובשבועיים הראשונייים היה עם קשיי פרידה ועם חששות, אשר הסביר בעצמו כי"אני חדש" "לא מכיר אף אחד", הכל "גדול", "אם ילד יתן לי מכות בהפסקה מה אני יעשה?"," "המורה לא נמצאת תמיד בהפסקה היא הולכת" וכו' וכו'.

בשבועות האחרונים, אחר החגים הוא כבר הולך כל בוקר יפה ועולה לבדו את מדרגות ביה"ס (מהכניסה הראשית).

במהלך השבוע התנהגותו לא תמידית, ישנם ימים אשר מתנהג יפה, ומצטיין וישנם ימים שבהם הוא לא ממושמע למורות, לא מקשיב, אומר "כן בא לו" "לא בא לו" לעשות את מה שמבקשים בכיתה, תופעה זו קוראות גם בבי לאחרונה. לא מבין את סמכותיות המורה ואת הנושא של הממסד הבית-ספרי. שוחחנו איתו רבות בנושא ויש תנודות - עליות וירידות או שמתנהג מקסים או שחסר משמעת והקשבה. אציין כי מבחינה לימודית הילד מבין את החומר, מכין שיעורי בית ובחשבון מצטיין.
המורה מציע לשלוח את הילד לריפוי בעיסוק (אין מבחינתנו התנגדות) ולפנות לבחון של הפרעות קשב וריכוז שעל-כך אנו מתנגדים לעת עתה. המורה דורשת שנרשום לה את סירובנו לגשת לטיפול להפרעות קשב וריכוז.

מה עלינו לעשות? והאם לאור האמור לעיל יש קשר בכלל להפרעות קשב וריכוז או שזה הפתרון הקל והפשוט של מערכת החינוך ל"שקט תעשייתי"?!

אודה לעצתך מה לעשות והאם יש ספר לילדים (לי יש כבר מספיק..) אשר יוכל להעביר לילד את משמעות המשמעת וההקשבה התמידית למורים וכן טיפים שיעזרו לנו לעבור את הבעייה שמטרידה אותי ביותר.
תודה מראש, ענת