קשיים פרגמטיים

אבקש בכל זאת מענה.
תודה.

שלום תולי,
סליחה אבל לא הבנתי מה אלה קשיים פרגמטיים? האם את מתכוונת לקשיי הסתגלות?
תראי, לצפות מילד בן 3.5 שישחק משחקי קופסה וימתין לתור זו דרישה בוגרת מדי. יכול להיות שאת דורשת ממנו יותר מדי ולא סבלנית לקצב שלו? אם את רוצה לעזור לו נראה לי שהדרך הטובה ביותר כרגע היא סבלנות. זה נורמלי שילדים משתעממים לפעמים באוכל או מתנגדים להאכלה אם לא מלווה בקשר- למשל שההורה יקריא סיפור, זה לא מעיד על בעיה יוצאת דופן או על צורך בעזרה. ההתנהגות שלו כרגע פחות נוחה לך אבל זה לא אומר שלו יש בעיה.

תודה רבה רבה,
השאלה נבעה מהערה של הגננת שהוא לא יושב בשקט במפגשים, קם והולך באמצע, קשה לו לעמוד בתור כאשר מבצעים משימות בתור (מסלולים וכד')- היא קראה לזה קשיים פרגמטיים.
זה התווסף לתחושה שלי שכל מטלה שיש לה גבולות מוגדרים או הוראות ברורות קשה לו. הוא משחק המון במשחקי דמיון לבד או עם אחרים אבל לא במשחקים משותפים אחרים כגון משחקי קופסא וכד', גם איתי או עם אבא שלו הוא מסרב לשחק.
הוא מתקשה מאד עם סיטואציות שמגיעים אורחים הביתה, זורק אוכל וחפצים, ורואים שיש לו קושי אמיתי. הלכנו להדרכת הורים וערכו לנו צפיה בפעילות משפחתית והמנחה אמרה שברור שיש לו קושי רגשי כלשהוא ושאולי צריך אבחון התנהגותי.
אני לא רוצה להתעלם מדברים שמגיעים מהגננת או מנחת משפחה כיון שנראה לי שהן יודעות מה מצופה מגיל כזה. (אני בוודאי אם "טריה" ), למרות השמחה שלי מתשובתך שאולי הדרישות שלי שלא מותאמות לגיל, יש בי תחושה פנימית שיש לילד קושי רגשי שכדאי לתמוך בו עכשיו ולא לחכות עם הטיפול. לאן כדאי לפנות?

שלום תולי,
תראי, מי שראה את הילד בודאי יכול לדעת יותר ממני דרך כמה שורות באינטנט, אין ספק בכלל. לכן אם יש לך תחושה שאולי יש פה משהו יותר רציני, כדאי לך לפנות למכון להתפתחות הילד שמוכר על ידי קופת החולים שבה את חברה באזור מגורייך. תתענייני אצל רופא הילדים/משפחה שלכם.