מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מה לעשותלטל18/11/2009
בתי תהיה בעוד כשבוע בת ארבע, ותמיד חשבתי שזה גיל מתאים לגמילה ממוצץ. אולם, היא מאוד קשורה למוצצים שלה. היא ממש זקוקה למוצץ - ולא רק לצורך הירדמות. גם לרגיעה, בשעת צפיה בטלוויזיה, נסיעה במכונית ועוד.
ככל שחולפים הימים כך יותר קשה לה להיפרד מהמוצץ גם לזמן קצר - והיא מסגלת התנהגות נוספת סביבו (למשל מלטפת אותו עם היד, מוציאה מהפה ומחככת בלחי).
עם זאת יש לציין שיש מצבים מובהקים בהם היא מסכימה להיפרד ממנו - למשל בגן, או כשהיא משחקת איתי התנאי הוא ללא המוצץ, בגינה, בקניון וכו'.
אני מתלבטת מה לעשות. יש לי תחושה שאם אגמול אותה לחלוטין או אפילו בצורה חלקית (למשל הגבלת המוצץ לשעת ההירדמות)- זה יסב לה יותר נזק מאשר תועלת. וגם אני לא יודעת אם יש בי את הכוחות כרגע להכיל את הקושי הגדול שלה סביב העניין הזה. מצד שני, אני מרגישה שמיום ליום היא יותר ויותר מכורה. מה עושים? תודה רבה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר גמילה ממוצץ
ד''ר שירי שדה שרביט20/11/2009טל שלום,
אני חושבת שהמשפט שכתבת לקראת סוף שאלתך, לגבי הכוחות שלך להתמודד עם הגמילה מהמוצץ הוא המשפט המשמעותי. עבור בתך, אין כל היגיון בגמילה מהמוצץ - אותה הוא מרגיע והיא מרגישה כרגע שהיא זקוקה לו. היא בטח גם לא בחרה להיגמל מהנקה, מבקבוק ומחיתול, אולם את עזרת לה בכך כיוון שאת כאמא רואה את התמונה הרחבה יותר - היא גדלה ועוברת לשלב גבוה יותר מבחינה התפתחותית.
שימוש במוצץ בגיל מסוים הוא דבר שאינו תואם - מפריע בדיבור, משנה את מבנה הפה, היא שונה משאר החברים... לכן כדאי לעזור לילדה לעבור את השלב הזה. חשוב שהדבר יקרה בתקופה שאת פנויה לכך (וגם אביה), ושאין שינוי מתוכנן בקרוב, כמו לידה, מעבר דירה, מעבר גן או שינוי דרמטי אחר.
לקראת הגמילה, תוכלי להכין אותה מראש - למשל: "ביום X את נפרדת מהמוצץ". חשוב לערוך טקס לגבי הגמילה, ושהיא תהיה זו שתזרוק את המוצץ. חלק מהילדים מאוד נהנים לזרוק אותו בפומבי ואז מספר אנשים "מריעים" להם ומחמיאים. לאחר מכן סביר שתהיה תקופה של קושי, בה את ובתך תפתחו דרכים נוספות להרגיע אותה בזמנים, בהם היתה משתמשת במוצץ בעבר.
אולם כפי שכתבתי בראשית תשובתי, אין ספק כי על הגמילה להתרחש בתקופה בה את חשה פנויה לכך.
בהצלחה,
שירי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם חולי ניקיון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
