ילד שלא רוצה לשחק מפחד כשלון

רוית שלום,
את מתארת התנהגות של הימנעות - הילד שלך ממוקד בתוצאה וכ"כ פוחד להפסיד, עד שהוא מוותר לחלוטין על המשחק ועל ההנאה הטמונה בו.
אני מבינה שהוא חווה הרבה סיטואציות בהן הוא ה"קטן", לעומת אחיו וגם בגן. ייתכן שהוא גם ספג או סופג עלבונות או התנשאות על גילו במשפחה או בסביבות אחרות. אולי מבחינתו, הוא מצא את הפתרון הכי נוח כרגע - לא לשחק; הוא מוכן לקחת את הסיכון שהוא יפסיד את הכיף שבמשחק, רק על מנת שלא להפסיד כלל. אולם לצערי הפתרון הזה אינו יעיל לכל החיים, כי הימנעות היא דרך תגובה מאוד לא יעילה לרוב ומפספסים בה הרבה הנאה, עניין ואפשרויות גדילה.
חשוב מאוד שאתם תדגישו עבורו את הכיף בתהליך/משחק/ניסיון, בלי דגש על התוצאה. כדאי גם לחפש את החלקים הייחודיים בו, ביחס לאחיו ובמשפחה, להתפעל מהם ולעודד אותם. בנוסף, כדאי להפוך את החלק של ניצחון/הפסד במשחקים למאוד ענייני - לא להגיב בהתרגשות גדולה כאשר הוא מנצח, ולהגיב באופן קצר וענייני כשהוא מפסיד. כדאי לעודד אותו להיות מעורב בפעילויות המשפחתיות ועם חבריו, ולהימנע מלחזק את ההימנעות.
בהצלחה,
שירי