בעיית התנהגות ילדה בת חמש

בתנו בת חמש. כאשר נכנסה לגן בגיל שנתיים החלה בעיית התנהות והיו לה מדי פעם תקופות בהן הרביצה בגן באותן תקופות לרוב בורח לה פיפי במכנסיים בלילה בחלק מהזמן תקופות בהן היא עייפה יחסית או בתקופות של החופש הגדול (אולי קשור למסגרת) לאחרונה קרה טרם מעבר לבית חדש וכניסה לגן חובה חדש ועד היום כשלושה שבועות לאחר תחילת השנה. לאחרונה הצטרפה לתופעה גם בכיינות והשתטחות על הריצפה בבכי. יצוין כי יש תקופות שהתנהגותה תקינה לגמרי. הילדה אינטילגנטית וחכמה בעלת יכולת ריכוז גבוהה מאוד וחברותית. קשה לנו מאוד עם בעיות ההתנהגות . יכולה לבקר אותה חברה והיא פתאום יכול למשוך לה בשיער. יצוין שניתן לרוב לזהות בבוקר כבר את מצב רוחה. מה נכון ? לכעוס לצעוק להעניש ,או רק להסביר? יצוין כי יש לנו בן שלוש התנהגותו שונה לגמרי הוא אף פעם לא מכה, לא משתטח על הריצפה או מציק. בתקופות שיש לה בעיות התנהגות היא גם מציקה ומכה אותו. היא יכולה לשכב במיטה ופשוט סתם כך למשוך לו בשיער. היום בערב היא משכה לבני בשיער וכששאלתי אותה מדוע היא ענתה שאינה יודעת ושאינה שולטת בזאת. שוחחתי היום עם הגננת בגן החדש גם בגן היא מציקה לעיתים לילדים.
היא לא ילדה שיש לה קושי בהתבטאות היא ילדה מאוד אינטליגנטית וחכמה (לדברי כל הסובבים אותה כולל הגננות).
הגננת בגיל שנתיים אמרה לי שאולי זה פער בין רגש לשכל מאחר והיא לפחות בשנה וחצי מפותחת לגילה. אני מבינה שיתכן שיש מצבים כמו עייפות שגורמים לזאת אבל אני מצפה ממנה שאפילו כאשר היא עייפה לא תתנהג בצורה כזו.

תודה.