חשיפה קטנים לאלימות בטלויזיה

אני אם ל-2 בת שנתיים ובן כמעט ארבע, בני בן הארבע החל להחשף לאחרונה לסדרות טלויזיה כגון ספיידרמן ופאואר ריינג'רס בביקוריו אצל חברים ושכנים המבוגרים ממנו. הוא מתעסק באובססיביות עם מלחמות, חרבות ורובים ונלחם במפלצות.
לא התערבתי בכך משום שחשתי כי ההזדהות עם הדמויות נותנת לו תחושת כוח, מאחר והוא ילד רגיש המסרב להתגונן בפני תוקפנות מצד ילדים אחרים.
הסברתי לו שהדמויות בכאילו ורק בטלויזיה ולא עושים דברים כאלה באמת וכו וכו

היום בעודנו נוסעים באוטו הביתה מחברים הוא אמר פתאום שהוא חלם על הפנים של מייקל לואיס, ושהוא מייקל לואיס (בתפקיד גיבור הממלכה האבודה בפסטיגל) ושהוא... "שובר על סבתא שולחן" כי היא כל הזמן כועסת והוא לא אוהב אותה ולא רוצה שהיא תאהב אותו

*** למותר לציין שהסבתא היא דמות אהובה ביותר במשפחתנו, וההתעמתות שלה איתו היתה מקרה חד פעמי. היא דמות המציבה גבולות, אך גם חמה ואוהבת.

כמובן שהזדעזעתי קשות מההתבטאות הזו מפיו של ילד אשר עדיין לא בן ארבע.
וברור לי שזו השלכה של סצנה שהוא צפה בה מין הסתם באחת מיצירות המופת- בו הגיבור שובר רהיט על הרשע.
אני אוקיר הכוונה של איך לעזור לו לארגן את האינפורמציה שהוא נחשף אליה ומה נכון להגיד להגיד לו,

והאם כדאי לצפות איתו בחלק מהתכנים בבית ולהסביר לו תוך כדי מה טוב ומה רע, או למנוע באופן מוחלט בתוך הבית חשיפה לתכנים אלימים
כשאני אומרת אלימים אני מתייחסת לסדרות הסופר הירואים למיניהם- לרוב מצויירות- שכן אנו נמנעים באופן מוחלט מצפייה בערוצים שלנו או בחדשות בשעות העירות של הילדים.

הרבה תודה
אמא מבוהלת