התמודדויות חברתיות

שלום, בני בן שלוש וקצת, חמוד ועדין, התחיל גן חדש השנה עם הרבה ילדים גדולים ממנו בשנה ויותר. ההסתגלות שלו טובה סה"כ (אם כי לקח זמן) ועם בני גילו הולך לו בסדר. אני רואה קושי עם הגדולים ממנו. הם אינם מביעים בו עניין ואף דוחים את נסיונותיו להתחבר. הבעיה היא כי הוא מתעקש, ניגש שוב ושוב אליהם, מנסה להשיג את תשומת ליבם, לעיתים בדיבור תינוקי ורק מחריף את הדחיה שלו אותם.
היום הוא חזר מהגן נסער וסיפר כי אחד הילדים הגדולים התייחס אליו מגעיל גם בדיבור ("תסתלק מכאן" וכדומה) וגם הרביץ לו. אני אמרתי לבני שאסור לאף אחד להרביץ לו ושאם מרביצים לו, שיגיד "אל תרביץ לי" ואף ירביץ בחזרה. כמובן שהמסר הבסיסי הוא שלא מרביצים אך אם מישהו מרביץ לו, חשוב לי שיגן על עצמו.
התלבטותי היא כזו, אני מרגישה שהסיטואציה יותר מורכבת, ייתכן שבני "מזמין" את היחס הזה מצד הגדולים בכך שהוא "נדבק" אליהם. מה עלי לעשות? אני גם מתלבטת אם המסר של להרביץ בחזרה הוא הנכון.
בנוסף, קשה לי מאוד לחשוב שהוא נפגע כך בגן אך מצד שני איני רוצה לעשות דרמה מהתמודדויות שהן טבעיות והכרחיות להתפתחותו ולכן אני מתלבטת כמה לדבר איתו על זה/ עם הגננת, ועד כמה לתת לו להתמודד בתקוה שהוא ימשיך לספר לי אם קורה משהו משמעותי.
אשמח לשמוע עצות, מחשבות, תודה, דידי