מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- התנהגות עצבנית ותוקפנית ילדה בת 7מושית25/11/2009
בתי בת 7. לה אח כבן 5 ואני בהריון מתקדם. בחודש האחרון בתי מתנהגת בצורה לא אפשרית. כל הזמן מתבכיינת, על כל דבר, אם צריך לקום בבוקר לבית הספר, להתלבש, אם משהו לא מצליח לה בשיעורים. זה לא בדיוק התקפי זעם אלא יותר אוסף קיטורים, יללות (ממש...), כעסים ובכיות.. כשאנו מעירים לה, מנסים להתקרב אליה או לעזור לה היא תוקפת אותנו מילולית, שאנחנו מעצבנים אותה, וממשיכה ליילל ולהתבכיין. זה יוצר אווירה מאד לא נעימה בבית, גם כלפינו וגם כלפי אחיה הקטן, שקשור אליה מאד. כל פעם שאנחנו מעירים לה שהיא כעוסה התגובה שלה היא שגם אנחנו כועסים עליה תמיד, נתון שהוא כמובן מוגזם עד מאד. אני תוהה איך להגיע אליה. אציין עוד כי מדובר בילדה מקסימה, מאד חברותית ואהודה בכיתה, תלמידה מצטיינת ויפה (אמנם אני האמא, אבל הכל נכון...). התחושה היא שהיא פתחה איזה תסכול, סף עצבים נמוך, שקשור בעיקר בנו, ואנחנו מתקשים להגיע אליה ולהסביר לה את הבעייתיות בדפוס ההתנהגות שלה ואת העובדה כי זה פוגע גם בה.כאילו התפתח בינה לבינינו מחסום. התוצאה - אוירה מאד קשה ולא נעימה בבית, תסכול ובכי בתדירות גבוהה שלה. מה תמליצו לנו לעשות?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תוספת קטנה
מושית25/11/2009חשוב לי להדגיש בנוסף, כי היא הולכת בשמחה לבית הספר מבחינה חברתית, אין לה למיטב ידיעתי, בעיות חברתיות או שינויים כלשהם, נפגשת עם חברות בתדירות יומיומית ואיני תחת הרושם כי היא חלילה חוותה קושי מסוג כלשהו שם. תודה. הביטוי העיקרי לתסכולים שלה הוא בבית, ומופנה כלפינו כהוריה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההתנהגות עצבנית ותוקפנית
סמדר ריינר25/11/2009שלום שרית,
זה נשמע שמשהו קרה בחודש האחרון, את בעצמך מציינת שאת בהריון מתקדם, כלומר אוי גם את חושבת שיש קשר, אולי קרו דברים נוספים. אני לא בטוחה שבמצב העניינים הזה הסברים לילדה על כך שהיא פוגעת גם בעצמה יעזרו. הילדה קוראת לעזרה סביב מצוקה כלשהי, ואז הסברים יכולים להתפרש כאילו אנחנו אומרים לה: "אל תזעקי לעזרה זה פוגע בך". אלא, גישה יותר יעילה יכולה להיות שיחה עם הילדה לבירור הדברים שבאמת מציקים לה. כמו למשל בירור סביב החששות שלה מהלידה הנוספת שקרבה, מה יהיה מקומה במשפחה, האם משהו אחר מטריד אותה, וכ'ו. רק אחרי שנוצר מצב שהידה יותר מובנת, לעצמה ולכם, אפשר לראות איך ניתן להרגיע אותה ולפתור את הבעיה ורק אז יש מקום להגיד לה שאם משהו מציק לה כדאי להגיד אותו, ולא כדאי להתנהג באופן בו התנהגה כי זה פוגע.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
