התמודדות עם ילדים בתהליך גירושין

שלום רב,

אני אמא ל-2 ילדים וכרגע אני ובעלי נמצאים בתהליך גירושים. בשבועיים האחרונים אביהם לא ישן בבית אך מבלה עימם פעמיים שלוש בשבוע ומידי יום משוחחים בטלפון. חשוב לציין שאנחנו נפרדנו בהסכמה מלאה ללא דרמות וסצינות שעלולות לפגוע בילדים. בני בן 5.5 שנים ובתי בת 3.5 שנים.

הסברנו לילדים יפה שאבא ואמא לא מסתדרים ולכן הוחלט שנפרד ואבא יישן בבית אחר, אך הוא יראה אותם הרבה ובכל פעם כשהם ירגישו געגועים אנחנו נדבר איתו "אבא לא נעלם". הילדים כבר חודשיים יודעים על כך אך רק שבועיים הוא ישן מחוץ לבית. מאז אפילו פעם אחת הם לא שאלו איפה אבא, ולמען האמת לא נראה שהוא חסר להם (והוא אבא מקסים וטוב לב), אנחנו מסתדרים מעולה, היחסים שלי שול הילדים קרובים מאוד ואנחנו ממשיכים בחיי השגרה כאילו שכלום לא קרה ואפילו קצת יותר שמחים.

שאלתי היא, האם זה באמת אומר שהם מקבלים את זה כעניין של מה בכך? האם בני למשל שהוא קצת יותר בוגר אולי עובר תקופה לא קלה ופשוט לא מדבר על כך? אני רוצה להיות עם יד על הדופק ולא לנוח על זרי דפנה, אינני יודעת כיצד מתמודדים עם מצב כזה ויחד עם זאת לקחת אותו לטיפול אצל פסיכולוגית ילדים בגיל כזה נראה לי קצת שזה עלול להפחיד אותו, הוא טיפוס דיי מופנם.

לדוגמא, כשעברה עליו תקופה של שינוי כמו מעבר לגן עירייה (בשנה שעברה) היתה אצלו רגרסיה בצרכים וברח לו במהלך חודשיים. וכעת שוב בורח לו.

מה עליי לעשות בכדי למזער את הנזקים כמה שיותר ושאוכל להיות שם בשביל הילדים שלי כמה שיותר.

תודה ויום נעים.