בגן היה רגוע ובאלף הבלגן התחיל

בני בן השש עלה השנה מגן חובה לכיתה אלף. בגן חובה היה ילד חכם, מנומס, רגיש, אדיב, מתחבר ומתחבב בקלות ומעולם לא הרים יד או היכה.
הגיע לכיתה אלף והכל התהפך - מבחינת האלימות.
הוא עדיין חכם ואף מצטיין (בינתיים:-), עדיין רגיש ואדיב אבל משום מה חלק ההתחברות נעלם לחלוטין - יש לו אולי חבר אחד או שניים (אם לוקחים בחשבון שלמעלה מחצי הכיתה שלו הייתה איתו באותה הקבוצה בגן חובה) ומעל לכל - אלים!
מאז תחילת הלימודים (מאוגוסט האחרון כשבשבוע האחרון הייתה עלייה חדה בנושא) הוא היה מעורב ביותר ממספר תקריות אלימות כשהוא יוזם אותן ולא רק מגיב לאלימות שהופעלה עליו.
ילד עקף אותו בטור בשיעור ספורט - אגרוף, ילד אחר דקר בעיפרון ילדה שישבה לידו - סטירה, ילד סטר לו ובתגובה - הוא נשך אותו!
בכל המקרים הייתה מורה באיזור שזיהתה את המקרה וכמובן עידכנה אותנו ואף הושיבה את הילד ב"חדר פסק זמן" (בעיני - הגרסה המודרנית של "עמוד בפינה" אבל זו דרך חדשה של גישה וטיפול באלימות של משרד החינוך שבינתיים, בעיני, לא עובדת).
אנחנו, ההורים, מצידנו, ניסינו הכל. דיברנו עימו בנועם ובהסברים נרחבים על כל נושא האלימות - לא עזר. נתנו עונשים כבדים - לא עזר.
אישית, מתוך תיסכול, התפרצתי על בני יקירי בצרחות על כך שאקח לו זה, ואקח לו זאת ואחזיר אותו אף לגן חובה אם ימשיך כך (מודה ומתוודה - זו היה או לסטור לו או לצרוח עליו ואישית אני נגד אלימות פיזית באופן מוחלט!) ויום מחרת - שוב תקרית אלימה.
אני די חסר אונים - Help!