מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- קשיים חברתייםאמא כואבת27/11/2009
הי, יש לי ילדה בת 7, בכיתה ב', שעדיין לא למדה איך ליצור קשרי חברות, ואיך להמשיך בהם. הילדה כמובן סובלת מאוד בבית הספר, היא כמעט כל הזמן לבד. בהפסקות הכי קשה כי מאוד משעמם, ושעמום זה עוד מצב סביר, כי היא סובלת גם המון מהצקות. גם אם כבר משתפים אותה במשחק, מאוד קשה לה להשתלב. ניסינו טיפול פרטני, למעלה משנה וחצי, וזה ממש ממש לא עזר. זה לא נתן לה כלום. לא רגשית ולא חברתית. נשבר לי הלב לראות את האוצר שלי בסבל כזה. מה כדאי לעשות? איך לעזור לה? חשבתי על טיפול קבוצתי בכישורי חברתיים, אבל אני לא מצליחה למצוא. תודה!
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר קשיים חברתיים
סמדר ריינר28/11/2009שלום לאמא הכואבת.
קודם כל זה אכן כואב לראות את הילדה לא משתלבת. את יוצאת מתוך הנחה שהיא פשוט לא יודעת. במקרה הזה אכן קבוצה יכולה לעזור, את יכולה להתעניין אצל פסיכולוגית בית הספר לגבי אופציות כאלה באיזור מגוריכם או להקיש בגוגל "קבוצת מיומנויות חברתיות" ויעלו מספר מכונים פרטיים שנותנים את השירות הזה.
אני בכל זאת רוצה לשים סימן שאלה סביב ההנחה שלך שהילדה לא יודעת להתחבר. זה אולי נכון, אבל לא תמיד זו כל התמונה. הדיווח שלך על כך שהייתה שנה וחצי בטיפול פרטני שלא עזר לה, לא חברתית ולא ריגשית מעורר אצי סימני שאלה. יכול להיות כמובן שהמטפל/ת לא היה/תה טוב/ה. אבל בכל זאת הייתם שם שנה וחצי, בודאי עלו שם כל מיני השערות למצב של הילדה מעבר ללמידת מיומנויות. כשאת מוחקת באופן הזה שנה וחצי של עבודה שהייתה, את מוחקת את כל הידע שהצטבר אודות הילדה שחשוב מאוד להבנת מצבה, וחושפת אותה להתנסות נוספת ששוב לא בטוח שתועיל לה רק כדי להגיד ש"שם לא היה טוב, עכשיו זה משהו חדש שיעזור". לא בטוח שזה פותר את הבעיה אם היא יותר עמוקה מרק עניין של למידה של משהו שהיא לא יודעת. כדאי לקחת את זה בחשבון.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טובים במיטה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
