הכלב שלנו גוסס... איך מתמודדים?

שלום טל,
אכן נושא כאוב מאוד. כדאי להכין את ילדה ולומר לה, שלבקס מאוד כואב, ועוד מעט, הוא יצטרך לעזוב אתכם וללכת לנוח מהכאבים שלו. אתם לא תוכלו לראות אותו, אבל תוכלו לצייר לו ציורים ולכתוב לו מכתבים. לתת לילדה לשאול שאלות סביב העניין הזה לפי הבנתה, ולתת לה אולי לצייר לו. היא תוכל לבחור אם היא רוצה לצייר את המקום החדש שלו, והיא תיתן לעצמה תשובה שתניח את דעתה, לפי הדמיון, ואתם יכולים להשתתף בכך אם היא תשתף אותכם.

שמי שחולה עלול למות?
היא מעורבת ודואגת לו שיבריא...

ישלום טל,
ילדים בגיל הזה בדרך כל לא לגמרי תופסים עדיין את משמעות המוות. עם זאת היא בהחלט עלולה לפתח פחדים. את לא יכולה למנוע את זה על ידי מציאת הסבר מושלם. פחדים הם חלק מהחיים והם מלווים אותנו כל פעם שאנחנו מגלים אמת נוספת על החיים שלא נעימה לנו. את יכולה לרכך עבורה את החשש הזה, שלא כל מחלה מסתיימת כך, אלא רק מחלה חמורה וגם זה לא תמיד, וכמובן לנחם אותה, בהרבה חום ואהבה...

כך נעשה...
שמתי לב שפנית אלי בלשון נקבה, אז אני טל - האבא.

הבעיה היא שכל כך קשה לי לדבר על זה, אני בטוח שגם מולה לא אוכל להסתיר כמה זה כואב לי.
וכשאני אומר לא אוכל להסתיר, אני מתכוון שאני עלול לפרוץ בבכי ברגע שהיא תשאל שאלות או תראה סימני עצבות...

אירוני, אחרי שחשבת שאני האמא...

שלום טל,
הכנות שלך נוגעת ללב. לדעתי לא סוף העולם אם הילדה תראה אותך בוכה, זה רק אנושי בעיני. אבל אני מאוד מבינה, שבעצם הקושי הוא לא רק של הילדה, אלא גם שלכם ההורים. קודם כל אתם צריכים לספר לעצמכם מה קורה, וכשתהיו קצת יותר מעובדים עם זה יהיה גם יותר קל לספר לילדה.
בהצלחה.