ילדי בן ה- 3 "מה איתי אני"?

שלום אמא דואגת,
מה שקורה לבנך הוא שהוא לא מבין מה מקומו בבית. עד לפני שנה הוא היה הכי קטן - זה תפקיד ברור: להיות הכי קטן זה אומר שהוא קטן וחמוד, מקבל הרבה פינוקים ויש פחות דרישות ממנו. הוא גם לא הכי גדול, כמו אחותו, שגם זה תפקדי ברור: היא הכי גדולה, ממנה יש ציפיות, היא יודעת יותר והיא הייתה קודם. יש לה הרבה כח. ילד הסנדוויץ - לא ברור מה מקומו, הוא לא זה ולא זה. הוא קטן במובן שאחותו גדולה ממנו, יודעת יותר ממנו והוא גדול במובן שהוא כבר לא תינוק ולא מקבל יחס כמו של אחיו. אז מה הוא כן? מה מיוחד בו? פה זה תפקיד שלכם ללמוד לתת לו התייחסות מובחנת. מה שמפריע לו זה לא באמת מה שהם מקבלים והוא לא מבחינה חומרית - אלא מבחינת תשומת לב והתייחסות ייחודית - גם של התפעלות מההיכולות שלו, גם לפנק אותו לפעמים כמו שעושים לקטנים, וגם לתת לו זמן איכות לחוד. הוא משיג כרגע את תשומת הלב שלו רק בדרך דרשנית. אם הוא יתרגל שיש זמנים קבועים שבהם זמנו מובטח (האח הקטן מקבל התייחסות דרך טיפול הפיזי בו, האחות מקבלת התייחסות דרך טיפוח היכולות שלה ודפי עבודה - מתי מישהו יושב איתו לחוד על משהו, להחליף לא צריך להחליף לו, וגם דפי עבודה כנראה לו מתאימים לו), לכן הוא צריך לדעת מתי יגיע תורו וסביב איזה נושא, ואתם צריכים לעמוד בכך בצורה עיקבית, למשל שאבא ישחק איתו כדורגל רבע בערב, אמא תצייר איתו בדפי עבודה מתאימים לגילו וכו'.