בעיות אמינות של הילד

ילדנו בן 8 בקרוב, ילד טוב,מקסים ואהוב. לומד בכיתה ב' ובשעות הפנאי הרבות שיש לו הוא אוהב לשחק במשחקי מחשב, לצפות בתוכניות לילדים בטלוויזיה, ומשחקים שונים עם שני אחיו. הילד, כמו ילדים רבים אחרים, לא "מתלהב" בהכנת שיעוריו.
אנחנו כהורים מאפשרים לילד את החופש והרצונות שלו, אבל עם מגבלות ומסגרות סבירות לגילו, עם פיקוח מתחשב בצרכיו וחובותיו, וביחס של כבוד הדדי.
עד כאן הכל בסדר וטבעי, אלא שבשנה האחרונה, הוא נתפס על ידינו באי אמירת אמת בכמה מקרים בסיטואציות שונות. לפני מספר חודשים פנתה אלינו אחת ממורותיו וטענה כי אינו מכין תמיד את שיעוריו וכי לא הביא מחברת לשיעוריה. לשאלתנו הוא השיב כי הניח את המחברת במגירה המיועדת לכך בכיתה ולמחרת לא מצאה שם. האמנו לו ללא פקפוק. אתמול, בדקנו במקרה את אחת ממחברותיו במקצוע אחר והבנו כי עדיין לא הכין שיעוריו. הזכרנו לו כי עליו להכינם, והוא ענה שהוא מיד יכינם. כעבור זמן שאלנו אם הכין והוא ענה בחיוב. ביקשנו לוודא כי אך הכין כראוי ושיביא לשם כך את המחברת. הילד חזר כעבור זמן קצר וטען כי אינו מוצא את המחברת שאך לפני זמן קצר הניחה בילקוטו.בדקנו והיא לא נמצאה. ברור לנו כי שיקר, אך מה שנראה לנו חמור יותר, הוא כי כנראה העלים את המחברת מעינינו ועשה זאת בקור רוח ובפעולה מתוכננת, כי כנראה חשש שנחשוף את שקריו.
תגובתנו היתה: חפוש המחברת בכל מקום רלוונטי בבית. המחברת לא נמצאה, ולכן העמדנו את הילד בדבר ספיקותנו על תירוציו. החלטנו שבמציאות זו יהיה עליו להשלים ולהעתיק מחבר את כל תוכן הלימוד בכיתה ובבית מאז תחילת השנה ועד עתה. עד אז, נאסרה עליו הצפיה בטלויזיה ובמחשב.הילד הגיב בהבנה ובלא כעס, והחל מיד להשלים החומר.
בעבר הוא גם נתפס על ידינו בגניבה קטנה מחבר. תחקרנו אותו בעדינות ובכבוד, ולטענתו רק השאיל והתכווין להחזיר.
נדגיש שוב, הילד הוא ילד באמת טוב, ללא בעיות משמעת, מקבל מרות של הוריו ומוריו ומכבדם.
האם דפוס ההתנהגות שתיארנו מעיד על איזושהיא תחילה של התנהגות קרמינלית, כמובן במסגרת גבולות פרופורציונאליים למקרים ולגילו הצעיר.
במידה וכן, מה ניתן לנו ההורים לעשות כדי שמקרים אלו לא יישנו, שהילד ידבר אמת וכל האמת ללא חשש? האם תגובתינו היתה נכונה בנסיבות הקיימות?

נודה לכם על הייעוץ.

מההורים המודאגים