מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- קליטה קשה בגןלימור אלרן25/09/2007
בתי נעם בת 4. נעם נכנסה לגן פרטי בגיל שנתיים והיה לה מאוד קשה להקלט. במשך כשנה וחצי (On/Off) היא בכתה הרבה בזמן הפרידה. חלק מהזמן היא גם היתה במצב רוח רע כל היום בגן, לא השתתפה, נצמדה לגננת. ניסינו להפרד מהר, ניסינו להשאר יותר זמן, כלום לא עזר.
לבסוף אחרי שהודענו לצוות שאנחנו עוזבים את הגן, חל שיפור משמעותי (יתכן שנעם קיבלה יותר תשומת לב מהגננות בעקבות ה"איום"), כאמור, זה קרה רק אחרי כשנה וחצי.
השנה נעם נכנסה לגן עירוני. היא לא הכירה לפני כן אף ילד בגן זה. בשבוע הראשון היא נקלטה נהדר. הסברנו שהיא הולכת לגן של גדולים והיא התרגשה ושמחה. לאחר כמה ימים, שלחנו אותה גם לצהרון (מחוץ לגן) ומאז התחילה הרגרסיה.
מאז אותו יום בצהרון (כרגע היא כבר לא בצהרון), היא חזרה להתנהגות של לפני שנה. היא נפרדת בבכי מאוד חזק, לוקח לה זמן להרגע, היא נצמדת לגננת, לא משחקת עם ילדים אחרים. עצובה ומסוגרת.
אני מרגישה שכבר ניסיתי הכל וצריכה פתרון יצירתי...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר התאקלמות בגן
שרון באומל26/09/2007ההתאקלמות במסגרת גנית היא לא פשוטה וצריך לתת לילדה זמן להתרגל.
ראשית, הייתי שואלת את הגננת מה ניתן לעשות - יש לה ניסיון בכך. אולי אפשר לומר לילדה שתישארי איתה למשחק אחד משותף בגן ורק אז תלכי או כל אופציה אחרת עליה את יכולה לחשוב יחד עם הגננת.
שנית, אני חושבת שזה לגיטימי וחשוב שהילדה מבטאת את מצוקתה. הייתי אומרת לה משהו בנוסח: "התחלת עכשיו ללכת לגן כמו גדולה. יש לך גננות שאת עוד לא מכירה וילדים שאת עוד לא מכירה ומשחקים שאת עוד לא מכירה וזה קשה להתרגל" הידיעה שלה שאת מבינה את המתחולל בעולמה הפנימי תקל עליה מאוד. בנוסף, אפשר לכתוב יחד סיפור על הליכתה לגן חדש ולכלול בו גם את העצב והכעס בפרידה ממך בבוקר אבל גם לכלול את סדר היום בגן, את הפניות השונות את הילדים, הגננות - משהו שיכול להפוך את הגן עבורה למקום יותר מוכר.
אם קיים קושי נרחב יותר בפרידה ונפרדות, אני מציעה לפנות גם לאיש מקצוע, על מנת לעזור לה להיות נפרדת ועצמאית יותר בקלות
בהצלחה
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית מומחית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם שמרנים במיטה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
