בת 3 ובעיית קקי רצינית ביותר!

אני מנסה לחשוב על סיבות לבעייה אבל אין לי פתרון למצב- אני כרגע בהריון- והיא יודעת שעוד מעט מגיע תינוק למשפחה. אולי הבעייה החמירה מפני שאנחנו מדברים על זה איתה יותר מדי .
היא מבקשת חיתול בלילה ואני מסבירה לה שהיא ילדה גדולה וכבר לא תינוקת , היא מתחילה לבכות שהיא כן תינוקת- היא עושה את זה כשאני מבקשת ממנה להוציא את המוצץ - היא המווון איתו.
אולי זה בגלל שהיא בצהרון אחרי הגן- עד ארבע, לא שאני יכולה לעשות בקשר לזה הרבה.

אני מנסה לחשוב על סיבות לבעייה אבל אין לי פתרון למצב- אני כרגע בהריון- והיא יודעת שעוד מעט מגיע תינוק למשפחה. אולי הבעייה החמירה מפני שאנחנו מדברים על זה איתה יותר מדי .
היא מבקשת חיתול בלילה ואני מסבירה לה שהיא ילדה גדולה וכבר לא תינוקת , היא מתחילה לבכות שהיא כן תינוקת- היא עושה את זה כשאני מבקשת ממנה להוציא את המוצץ - היא המווון איתו.
אולי זה בגלל שהיא בצהרון אחרי הגן- עד ארבע, לא שאני יכולה לעשות בקשר לזה הרבה.

שלום קאולה,
אני חושבת שהבנת נכון שיש קשר בין ההריון שלך לבין מה שקורה. הבת שלך חושבת שעכשיו יהיה תינוק אחר והיא תצטרך להיפרד מהתינוקות ולהיות גדולה לנצח, ולא תוכל לחזור להיות תינוקת לעולם. ילדים בגיל שלוש הם עדיין לא גדולים, הם "קצת גדולים" והם רוצים שתהיה להם האופציה לחזור להיות תינוקות באופן זמני כשבא להם. ככל שאת אומרת לה שהיא גדולה היא מתעקשת להיות קטנה ויש ביניכן מאבק על זה שבא לידי ביטוי בעניין של המוצץ ובעניין של הגמילה. כדאי להפסיק להגיד לה כל הזמן שהיא גדולה. היא רוצה לגדול בעצמה, גם אם לא תגידי לה את זה כל הזמן, ויש דברים שבהם היא גדולה גם ככה - היא הולכת לגן עד 4 ובטח עוד דברים. אפשר להגיד לה שהיא קצת גדולה וקצת קטנה, ותמיד היא יכולה לחזור קצת למוצץ ובקבוק ולחזור להיות שוב תינוקת של אבא ואמא, ואחר כך לחזור להיות קצת גדולה ואז לחזור שוב - עד שהיא לא תצטרך יותר.
משהו נוקשה מדי כנראה באופן שאת רוצה שהיא תגדל כבר ויתפנה לך מקום לתינוק חדש והיא מרגישה מגורשת מגן עדן. צריך להגמיש את זה קצת.