לא מסכימים על איך לגדל ילדים

אני בחורה בת 25, עם החבר הנוכחי שלי כבר חצי שנה ואנחנו מאוד אוהבים האחד את השני. אני לא חושבת להביא ילדים בשנתיים הקרובות, אבל הייתי רוצה לדעת שלקשר שלי עם בן זוגי יש את מה שצריך כדי שלפחות תהיה האפשרות להגיע לשם יום אחד.
כבר מספר פעמים אני מתווכחת עם החבר שלי על זה שחיבוק לילד זה לא פרס. הוא רואה איך האחיות שלו מתיחסות לאחיינים שלו וחושב שהן מפנקות אותם יותר מדי. לדעתי ,יש הבדל בין פינוק לבין לסרב לחבק את הילד שלך אלא אם הוא עשה משהו שיצדיק את זה. זה ממש מוזר לי כי הוא אדם מאוד חם ואוהב. הסברתי לו על החשיבות שיש לחיבוקים להתפתחות הקוגניטיבית של הילד, לביטחון העצמי שלו וכו', ואני לא מוצאת אוזן קשבת. כששאלתי אותו אם כשהוא יחזור מהעבודה הוא יחבק את הילדים שלו, הוא אמר שלא יזום את זה ושאחרי זמן מה הם פשוט ילמדו לא לבקש. הוא אפילו לא ידע להגיד לי אם הוא יחבק אותם בחזרה כשהם יגשו אליו במצב הזה או לא. הוא הוסיף דברם כמו "לא אכפת לי שיאהבו יותר את אמא מאשר את אבא". "אני אשקיע בהם זמן, אקריא להם סיפור ואשחק איתם, אבל את החיבוק שלי הם יצטרכו להרוויח". באיזו הרגשה ילד אמור לגדול אם הוא חושב שאת האהבה של אבא שלו צריך להרוויח? אני חושבת אנו צריכים לגדל את ילדינו בידיעה שאנו אוהבים אותם לא משנה מה. הוא חושב שילד צריך להיות עצמאי כבר מגיל קטן ממש כי "אמא ואבא לא תמיד יהיו שם, ושלא יתרגל. ילד שמחבקים אותו כל הזמן יגדל להיות סיסי". אני חושבת שזה פשוט אכזרי.
אני אמורה לסיים קשר אוהב בשלב כזה בגלל חילוקי דעות שכאלה? אם הוא מעיד על עצמו שעד לפני שפגש אותי לא ראה את עצמו חי בזוגיות ומאושר ממנה, איך אני יכולה לצפות ממנו להעיד על איזה אבא יהיה בעוד מספר שנים? הוא בעצמו אמר שלא הקדיש לזה הרבה מחשבה (למרות שהוא נשמע לי מאוד נחרץ בדעותיו). האם אני יכולה להסתמך על זה שכשהיום יבוא הוא ישנה את דעתו?

תודה מראש,

דנית