רגשי נחיתות

שלום נועה,
אני באמת לא יכולה לדעת מאיפה הילד לוקח את המילים האלה. אפשרות אחת שהוא שומע מישהו אחר בבית מתבטא כך לגבי עצמו ומזדהה איתו. האם יש משיהו בבית שחש קורבן ומתלונן חלק גדול מהזמן?
זאת אפשרות אחת.
אפשרות נוספת, קשורה לתאור שלך שהוא מקבל ים פינוקים בבית ושהוא מלך הבית. ילד לא אמור להיות המלך בבית, זה נותן לו תחושת כח לא מציאותית, ויכול להיות קשור לכך שהוא נוטל על עצמו אשמה מוגזמת כי הוא חושב שהכל בשליטתו באמת ולכן גם הכל באשמתו. בנוסף אם הוא רגיל להיות מלך, אז ברגע שהוא לא במרכז העניינים זה סימן ששוכחים אותו, ברגע קצת כועסים עליו זה נראה לא שייך, לא מובן וסוף העולם. ילד צריך להיות ילד, עם חובות, זכויות ופרופרוציות בחיים. יכול להיות שמצד אחד אתם נותנים יחס חסר פרופרציות ומצד שני מצפים ממנו להגיב בפרופורציות. זה לא הולך ביחד.
התגובה שלך שהו אמדבר שטויות יכולה קצת להחזיר את הדרמה לפרופורציות. יחד עם זה גם שאר היחס בבית צריך להשתנות.