הילדה ברחה מהבית

שלום "אמא מיואשת",
הורים אכן לא אמורים להיות חברים. אני לא חושבת שצריך להיות מיואשים, הרי הורי החברה לא יחזיקו אותה לנצח, בסופו של דבר היא תצטרך לחזור. אלא אם כן מההכרות שלכם עם ביתכם אתם חוששים שהיא בסיכון, למשל עלולה פשוט לברוח לרחוב, להתחבר לטיפוסים שליליים והשתמש בסמים. אם זה לא המצב, אפשר לדבר עם הורי החברה ולתאם איתם את החזרתה, הן בסך הכל ילדות ולא יכולות לעשות מה שבא להן עד כדי כך. עם חזרתה צריך לשוחח, ולשמוע באמת מה מציק לה. זה לא אומר שאתם צריכים להיענות לכל בקשותיה אבל ההקשבה היא חושבה וגם אפשר לשקול איך יתנהלו היחסים מעכשיו ואם ראוי לשנות משהו. בכל אופן בריחה זו לא דרך להשיג דברים אלא דיבור בלבד גם אם אתם לא תמיד מסכימים איתה. היא עדיין לא בת 18 והיא תצטרך לחיות עם ההחלטות שלכם.

תודה על התשובה.
השאלה היא איך להגיב כשתחזור?
רק לדבר או גם להעניש, או סנקציות?

שלום אמא מיואשת,
אני באופן עקרוני לא בעד עונשים. אני חושבת שגם לא כדאי להחליט מראש על גישה לפני שמדברים. בסוף השיחה הצדדים אמורים לצאת עם הבנה איך מעתה ואילך היהיו היחסים בבית , זה לא חייב לההסתיים בשיחה אחת. הדגש הוא על דיאלוג והקשה מצד אחד, וגבולות ברורים מצד שני.
לגבי סנקציות - ברור שאם היא בורחת ולא עושה מה שסביר ומותר לעשות היא לא תוכל לקבל לכך מימון -הייתי מגבילה את המשאבים העומדים לרשותה.