חרדת נטישה בגיל 4.5

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • חרדת נטישה בגיל 4.5
    מיכל
    09/12/2009

    אני נמצאת אובדת עצות ואשמח לייעוץ..

    בתי בת 4.5. בת יחידה. רגישה מאוד לשינויים. אני ובעלי עובדים במשמרות כך שלרוב היא עם אחד מאיתנו.
    בתחילת השנה עברה לגן עירייה לאחר 3 שנים בגן הפרטי.
    השנה האחרונה בגן הפרטי היתה מופלאה. הילדה התחזקה, הפכה לעצמאית, בוגרת, שולטת בקרב חבריה וילדה מאושרת.
    כשניסיתי להכין אותה לגן עירייה היא הביטה בי בעיניים תמימות ושאלה "אמא, זה רק גן, מה יש לדבר עליו כל כך הרבה".
    מדובר בגן עירייה אליו היא עברה ללא כל חבר מהגן הקודם. החברים בגן הקודם היו מאוד משמעותיים עבורה. המפגשים היו יומיומיים ובסופי שבוע וגם ההורים הפכו חברים.
    הקליטה בגן העירייה בסופו של דבר היתה מאוד קשה. מלווה בבכי רב וקשיי פרידה. כעבור כשבועיים הפרידות בבוקר הפכו קלות ולפי דיווחי הגננת הילדה משתלבת היטב.
    הבעיה החלה אחר הצהריים איתי...
    היא פשוט לא עוזבת אותי!!! אם בעבר יכולתי לצאת להתעמלות כשאבי או בן/בת משפחה אחר היה שומר עליה היום זה בלתי אפשרי. אני מקבלת שיחה באמצע שאגיע במהירות כי לא ניתן להרגיע את הילדה.
    בחופש הגדול, הילדה היתה נוסעת עם אחותי למשך יום שלם ומבלה איתה וכיום היא לא מוכנה להישאר איתה לבד אפילו שניה.
    כשהיא הולכת לגן, הסייעת מספרת לי שכל מספר דקות היא ניגשת לסייעת ושואלת "נכון שהיום אני הולכת ראשונה?" וכך לאורך כל היום. לא עוזבת את הסייעת עם השאלה הזו.
    כשאני יוצאת לעבוד ערב, היא לפתע מתחילה לבכות, מספר שעות לפני העבודה היא שואלת אותי "מתי את הולכת? עכשיו? עוד מעט? והשאלות הן ללא הפסקה במשך כמה שעות.
    כדי לבנות איתה את האמון וכדי שלא תראה שאני נעלמת לפתע ל-8 שעות רצופות הסכמתי שהיא תתקשר אליי במהלך המשמרת ונדבר. באחת המשמרות "זכיתי" ל-31 (!!!!!!) שיחות!!!!!!
    היא בוכה ולא נרגעת למרות שהיא נשארת עם אביה אותו היא אוהבת מאוד.
    בעבר היא היתה הולכת לחברות ונשארת אצלן, היום היא אפילו לא עולה לשכן שמתגורר בקומה מעלינו!! כשאני הולכתי איתה לחברה, היא הולכת איתה לחדר ומידי כמה דקות יוצאת לראות שאני עדיין על אותו כיסא ואומרת לי "אמא אל תלכי בלעדיי" למרות שמעולם לא הלכתי מבלי לומר לה.

    למה זה קורה???? אנחנו כבר 3 חודשים במצב הזה, מחכה שהוא יחלוף ורוצה להאמין כי מדובר במשבר שיחלוף עם הרבה אהבה ונסיונות להכיל את הקושי שלה והבלבול שלה.
    האם עליי לפנות לייעוץ מקצועי ולטיפול? האם עליי לפנות לטיפול בעבורי או לטיפול בעבורה??
    אשמח לעצה.. תודה מראש

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    חרדת נטישה בגיל 4.5

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • חרדת נטישה

    סמדר ריינר
    10/12/2009

    שלום מיכל,
    אני חושבת שאת מתארת יפה את ההבנה שלך בעצמך למה זה קרה. נשמע מהתאור שלך שהמעבר לגן עירייה, ללא החברים משנה שעברה, לגן שהוא כנראה עם יותר ילדים ופחות דמויות מבוגרות על כל ילד הוא מעבר ליכולתה.
    קודם כל כדאי לדבר איתה על הקושי שנוצר ועל כך שאולי קשה לה בגן והיא מתגעגעת לגן הקודם. עם זאת לפי החומרה שאת מתארת, כרגע אולי באמת זה לא יספיק וכדאי לכם לפנות לטיפול, שבו במהלך פגישות ההכרות יוחלט במי לטפל- בכם ההורים (למה רק בך?) בילדה, או פגישות משותפות.
    את יכולה לפנות לפסיכולוג/ית או פסיכותרפיסט/ית של ילידם באזור מגורייך או לברר בקופת החולים לה את שייכת לגבי מכון להתפתחות הילד באזור מגורייך.
    בהצלחה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו