בכי בלתי פוסק

שלום! ילדתי לפני כחמישה חודשים . בתי האמצעית (בת 3) קיבלה את התינוקת בצורה יוצאת מהכלל, היא אוהבת אותה ורק רוצה כל הזמן לחבק ולנשק אותה, היא משחקת איתה ולא נראה כי עברה איזושהיא טראומה בעקבות הלידה....
בחודש האחרון חל שינוי בהתנהגות שלה, היא החלה לבכות ללא הפסקה אפילו מדברים קטנים , קשה אפילו לצפות ממה תבכה. לפעמים אני אומרת לעצמי שאם הייתי יודעת שדבר מסוים יגרום לה לכעס ובכי אז הייתי משתדלת לא לעשות אותו אבל הבעיה שאי אפשר לדעת אפילו מה יגרום לה לפיצוץ. פשוט כל עשר דק' היא מתחילה סצנת בכי.... זה יכול להיות בגלל שהבן הגדול שלי יצא ראשון מהדלת או בגלל היא החליטה שהיא רוצה ללכת לגן עם נעלי בית או בגלל שרציתי לשמח אותה והכנתי לה כוס שוקו והיא רצתה להכין לי.... אני כבר אובדת עצות! אני מסיימת את הימים עם תסכול ככ גדול. כל האוירה בבית משתבשת. ילדי הגדול מוותר לה כמעט על כל דבר (כמעט בן 6) אבל אני לא יכולה על כל קריזה שלה לשגע אותו. כשהוא מתחיל לדבר היא מתחילה לבכות שהיא רוצה לדבר ושיקשיבו רק לה ועוד הרבה דוג' ... אני מנסה בכל.... החל מלתת לה עודף תשומת לב ולחזק אותה על דברים טובים שהיא עושה ואני מנסה גם לא להכנס לוויכוחים שהם לא ממש מהותיים וחשובים בעיני....וגם לכיוון השני , כשהיא מתחילה סצנת בכי כזו אני משתדלת לא להתייחס ולהסביר לה שעם בכי כזה לא משיגים כלום.... אני אובדת עצות!!! זקוקה לעזרתכם! מצטערת על אורך ההודעה.... תודה מראש!!!