ילד בחטיבה צעירה על סף השעייה.

שלום להורים המודאגים,
אתם מודאגים בצדק, המצב נשמע חמור. עליכם לפנות לטיפול באופן דחוף, או באופן פרטי באזור מגוריכם או לאחת התחנות הציבוריות. אתם יכולים להתייעץ עם פסיכולוג/ית בית הספר לגבי האפשרויות באיזור מגוריכם או בקופת החולים שלכם.

תודה על תגובתך המהירה, רופאת המשפחה המליצה לנו לקבוע תור לניארולוג ואכן כך עשינו, התור הוא רק לחודש הבא, האם את חושבת שניארולוג יכול לעזור? האם להשאיר את התור וללכת קודם לפסיכולוגית ילדים? יש לך איזו עיצה לטווח הקצר כיצד להתנהג עם הילד, ובכלל מה לעשות לגבי הרצון להשעות אותו בפעם הבאה שתהייה תקרית אלימה?
לדעתנו השעייה חוץ בית ספרית לא תתרום דבר ורק תגרום לילד נזק. מה אפשר להשיג בזה אצל ילד בגן! הוא לא עושה שום דבר בכוונה להרע, הוא גם יכול להיות מאוד חם ואוהב, זה ילד שאוהב חיבוקים ויודע להחזיר אהבה. אין ספק שצריך לטפל, אבל אם יש לך עצה אינסטנט נשמח לקבל, וכן את דעתך לגבי ההשעייה.
תודה רבה

שלום הורים מודאגים,
אני מסכימה איתכם שההשעיה לא עוזרת לילד. היא ברוב המקרים, להבנתי, עוזרת לבית הספר ולצוות לקחת קצת אוויר ולהירגע. זה בהחלט פוגע בילד לדעתי ויוצר מצב של דחיה. עם זאת, כל עוד הילד לא מאובחן ולא מטופל, לא הייתי נכנסת לעימות עם בית הספר, גם שם נמצאים בני אדם וכרגע הם משדרים לכם שהם לא יכולים להתמודד יותר. כניסה למאבק גם בחזית הזו, לא תועיל לאף אחד כרגע. אחרי שתיכנסו לתהליך אבחון וטיפול, טוב תעשו אם תשתפו את בית הספר במה שנעשה עד כה ותחשבו ביחד, בישיבה משותפת עם יועצת ועם פסיכולוגית בית הספר איזו תכנית אפשר לעשות עם הילד בשעות שבהן הוא מבמסגרת. עדיף לעבוד מתוך שיתוף פעולה ולא להתחיל מערכת יחסים של מאבק שכרגע רק תסמן עוד יותר את ילד שלכם במערכת. בשלב המיידי, הייתי לוקחת כמה ימי חופש עם ההשעיה של הילד, מתייחסת אליהם כסוג של ימי מנוחה ומחלה, שדרושים למשפחה כדי להיערך להערכה מחדש של מצב. הייתי מרגיעה את הילד, אומרת לו שאני יודעת שקשה לו, זה לא נעים לא להגיע לגן וזה לא נעים שהוא לא מצליח לשלוט ולהתאפק ואנחנו עכשיו חושבים איך אפשר לעזור לך. הייתי משאירה את התור לנוירולוג על כנו, ההפניה נעשתה כדי לבדוק את עניין הקשב והריכוז, וזה לא יזיק. עם זאת לא בטוח שזה הפיתרון להכל, הייתי מתחילה בתהיך אבחוני, שכולל נוירולוג, וייעוץ פסיכולוגי אצל מטפל שילווה אתכם בתהליך בהדרכת הורים, התמודדות עם המערכת ואם יש צורך בהמשך אז גם טיפול בילד.
בקיצור העיצה המיידית שלי כרגע - היא לקחת פסק זמן, להרגע ולהתחיל תהליך אבחוני., לשים את העלבון והכעס בצד ולגייס סבלנות, אתם בשיא מהשבר, אם תרגעו ותפעלו נכון, מעכשיו רק יתחיל להשתפר.