ילד כועס ומתפשט

שלום לולי,
האם גם בגן הוא מתנהג כך? או שהתקפי הזעם שמורים רק לבית? בכל אופן, מהתיאור שלך נשמע שאתם משתמשים בשיטות רכות מאוד שאולי לא הולמות את הסיטואציה. זה נשמע שאתם לא רוצים באמת לאפשר לכעס גם שלו וגם שלכם להישמע, עד שהוא צריך לצרוח אותו. כשילד כועס, זה לא יעיל להגיד לו תעשה מה שאתה אוהב כי הוא רוצה לכעוס עכשיו ולא לאהוב, אתם לא נותנים מקום לכעס, ואז הכעס רק מתגבר. אתם בעצמכם מגיבים בחיבוק רך ואוהב להתפרצות כעס וזה גם לא מתאים. אתם כאילו רוצים לשדר לילד: "פה בבית אין תוקפנות, רק אהבה" וזה לא נכון. ככל שננסה להתעלם מתוקפנות, היא רק תגבר, אם ניתן לה מקום נכון ומווסת, היא יכולה להיות חיובית ותורמת. לכולנו יש תוקפנות, ואנחנו מאוד צריכים אותה, במידה כמובן, כדי לחיות.
קודם כל במקום לעשות מה שהוא אוהב כשהוא כועס אפשר להציע לו להרביץ לכרית, נניח,או לקנות לו שק איגרוף קטן ולעשות מזה הצגה שלמה, ולהרביץ יחד איתו עד שכולם נרגעים וצוחקים מהעניין.
אחר כך, אפשר לדבר, להבין למה הוא כועס. אם הוא צודק, אפשר להגיד לו שהוא צודק, אם לא, אז אפשר להגיד לו שמבינים את התסכול, מותר לכעוס, אם הוא הוא כועס אפשר להרביץ לכרית , לרקוע ברגל, להגיד שהוא כועס, ואחר כך להירגע ולמצוא ביחד דרך לפתור את הבעיה.

תודה לך על תגובתך זה עוזר מאוד

בגן הוא היה עושה זאת גם , היום התכיפות של ההתפשטות ירדה ,

אך כל תשובה או מישהו שמרגיז אותו הוא עונה בכעס כאילו הוא טעון בכעס כל היום