גיל שנתיים..

שלום שלומית,
בגיל שנתיים יכולות להיות התנהגויות מרדניות כאלה או אחרות, אם כי בהחלט יש משהו פרובוקטיבי במיוחד בתנהגות של בתך.
את אומרת שברורה לה תגובתכם, מהי תגובתכם באמת? יכול להיות שהיא משוועת לגבול, ואולי האופן שבו אתם מציבים אותו לא עוזר לה.

תגובתנו היא העברת מסר חד משמעי שההתנהגות בה נקטה אינה מקובלת בביתנו.
ניסינו בהמון דרכים: למשל, : טבלת עיצוב התנהגות עם מדבקות והפתעות - לא ממש עניין אותה..
לכעוס עליה באסרטיביות, הרעפת תשומת לב וזמן אישי איתה, שיחות מיוחדות לאחר התנהגות לא מקובלת, פינת פסק זמן, התעלמות בעת התנהגות שלילית וחיזוק התנהגות חיובית.

אנו מאוד מודאגים מהתנהגותה.
מה דעתך?

שלום שלומית,
לא ברור לי מתשובתך כמה זמן התמדתם עם כל אחת מהישטות שנקטתם, יכול להיות שיש לכם ציפיה ששיטה מסויימת תעבוד מיד והאמת היא שצריך להיות עקביים זמן רב עד שהדברים עובדים. אני אומרת זאת כיוון שציינת הרבה דברים והילדה היא בסך הכל בת שנתיים...
יכול להיות גם שהכיוון הוא לאו דווקא בכיוון של הגברת האסרטיביות איתה אלא שהיא מנסה לומר לכם משהו, ולא ברור מה זה.
זה יכול הלהיות קשור למשל לעובדה שיש לה אח קטן והיא מקנאה וזו הדרך שלה להשיג תשומת לב. אומנם את מציינת שניסיתם להרעיף עליה תשומת לב אבל ייתכן שלפני שנוזפים צריך להיות גם דיבור שמנסה להבין אותה וממשיג במילים מה שאולי חסר לה. למשל אם מרעיפים תשומת לב, צריכה להיות גם התייחסות מילולית לכאב ולקנאה שלה באחיה, ולחשוב ביחד איך אפשר לתת לה מקום ייחודי בלי שתצטרך לקבל תשומת לב שבדרכים האלה.