גמילת חיתולים קשה....

שלום דנה,
מעניין מה שונה בין הבית לגן. יכול להיות שמה ששונה הוא שבגן פחות לחוצים. אם זה באמת ההבדל, הייתי מניחה לה. לא בהכרח הייתי מחזירה לטיטול לכרגע, אבל נותנת לה לפספס כשזה קורה בלי לחץ. אפשר להציע פרסים אבל להיזהר לא להלחיץ. צריך לזכור שההתדרדרות קרתה אחרי הבדיקה עם הקטטר שזו בדיקה חודרנית, וכל עניין הגמילה הוא גם חודרני, ויכול היות שלילדה יש תחושה שיותר מדי נכנסים לה לאיזורים האינטימיים שלה, וזה מעורר אצלה התנגדות. מפה הייתי מציעה להוריד לחץ. אפשר לתת פרסים כל פעם שלא מתפספס אבל להשתדל לא לייצר יותר מדי רעש ודרמה סביב העניין ולעזור לה להחזיר לעצמה את הפרטיות של הגוף שלה.

אני חושבת שאת צודקת. לצערי הרב כמה שאני משתדלת לא לעשות מזה עניין זה לא ככ הולך לי.
הלוואי וכל התגובות שלי היו בדיוק כמו שאני רוצה אבל זה לא תמיד הולך....
האמת היא שאני קצת מאוכזבת מעצמי שאני לוקחת את זה ככ קשה....
בכל מקרה, אני גם לא חושבת שצריך להחזיר לטיטול אבל רציתי לדעת באיזה מצבים כן ממליצים לחזור אחורה?

שלום דנה,
התגובות של כולנו הן לא תמיד כמו שהיינו רוצים...אף אחד לא מושלם. בכל זאת כדאי לנסות.
לגבי שאלתך, אני אל חושבת שיש ממש מקרים שממליצים לחזור אחורה. בעיקרון - כל מקרה לגופו. אם כבר, לפעמים יש חזרה חלקית - למשל רק בלילה, או לילדים שפוחדים לשבת על האסלה מלבישים טיטול כשהם מודיעים שיש להם וכו'.
אני חושבת שבעצם השאלה שלך היא מתי מתייאשים ומרפים לגמרי. אולי אין לך כח להחזיק יותר את המתח. כרגע נראה לך שהברירה היא או להצליח בצורה מושלמת או לוותר לגמרי, לעזוב את זה ולנוח. אין שום דבר באמצע.
אולי תנסי לחשוב על כל העניין לא כמו סוג של מבחן שחייבים להצליח בו או לעמוד בו, אלא סוג של התנסות, שאת חלק ממנה את לא אחראית עליה לבד (יש אבא בתמונה?) מה שיקרה יקרה, בסופו של דבר הילדה שלך תגדל ותראה בעצמה שזה לא נעים, היא הרי לא תישאר בלתי גמולה לנצח. כולם נגמלים בסוף, מה כבר יכול לקרות?