ואוווו!!

ענת אהלן,

מה הרעיון של הטבלה?

כדאי לבנות אותה שלא באופן סטנדרטי אלא ע"פי הדברים אותם את רוצה לחזק או לקדם.

כתבי לנו,

נעמה.

שלום ענת,
תודה רבה על המחמאות:-)
על בעיות המשמעת עצמן לא פירטת, וגם לא הטבלה שקיבלת מהפסיכולוגית, כך שאני לא יודעת מה להוסיף. אני יכולה רק לומר שאם משתמשים בשיטת חיזוקים, אני מעדיפה חיזוקים חיוביים בלבד. כלומר לא טבלה שמודדת שאת הדברים הלא טובים ונותנת עליהם נקודות, אלא רק דברים כן טובים. תלוי כמובן מה הגדרתן ובמה רציתן לטפל. באופן הזה הילדה מקבלת חיזוק חיובי שמעלה את הדימוי העצמי שלה ולא מוריד אותו ומקבלת מוטיבציה לעשות עוד מההתנהגות הטובה. כשלא מקבלים התייחסות על ההתנהגות הלא טובה, זה גם אמור להוריד את המוטיבציה להשתמש בה.
מעבר לזה, יכול להיות להיות שילדה כל כך טובה ומופנמת, כשיש לה בעיות משמעת זו דווקא כן הדרך שלה "להכביד" עליך ולתקשר איתך, ואני לא בטוחה שהייתי מנסה כל כך מהר לרסן את זה. עצם הפנייה לטיפול פסיכולוגי והעיסוק בטבלאות ובשיחות יכול ליצור הרגשה אצל הילדה שהיא מקבלת יחס מוגבר דרך מה שלא בסדר ושהיא בכלל לא בסדר. לא שאני נגד הדברים האלה, אבל כדאי שהעיסוק בהם יהיה בפרופורציה, ושרוב הזמן ביחד יוקדש לפשוט להיות ביחד, בלי חרדה אם היא משתפת מספיק, או מתפזרת יותר מדי, פשוט להיות איתה וליהנות ביחד בלי להיות מוטרדים יותר מדי.