אלימות כלפי חיות

שלום שרה,
חסר לי קצת רקע, האם יש התנהגות אלימה בעוד דברים? איך הוא עם ילדים אחרים? איך הוא בגן? האם בנוסף לכך שצועק על החיות הוא גם ברגעים אחרים מלטף אותם ומשחק איתם בצורה רגילה? יכול להיות שהוא צועק ומרביץ כאשר החיות לא עושות מה שהוא מצפה מהן אך בשאר הזמן הוא דווקא מאוד אוהב אותם ורך אליהן? מה כוללת ההתעללות? האם הוא נהנה מעצם הסבל של החיה , או לא קולט שהחיה סובלת ?או פשוט כועס ומרביץ מתוך תסכול?
אלה שאלות חשובות כדי להבין מה קורה. יכול להיות שעם הסבר וליווי הבעיה יכולה להיפתר, ויכול להיות שיש משהו מורכב יותר.

הילד אינו אלים מטבעו, להיפך, הוא כל הזמן אומר לי כמה הוא אוהב אותי ומנשק אותי, אך במידה ואיני עושה מה שהוא רוצה, הוא משתמש במילים מאוד אלימות כמו "אמא מגעילה", "אני אהרוג אותך" וכו', אני מסבירה לו שזה לא יפה, הוא מתנצל,אך הכל חוזר חלילה במידה ושוב נעשה משהו לא לרוחו. בגן הילדים הוא שובב ומופרע - אך הגננת "משתלטת עליו". הוא בן יחיד (אני בטיפולים להביא ילד נוסף), מאוד רכושני והאלימות כלפי הכלבה, כמה שאני מסבירה לו שזה כואב לה, החיבוקים החזקים הליטופים העצבניים, יום אחד הוא ניסה להכניס את הראש שלה מתחת לספה בכוח, משיכה ברגלים ובזנב, אני מסבירה לו, לעיתים צועקת עליו (כשהוא מגזים),

שלום שרה,
אף ילד כמעט אינו "אלים מטבעו". עם זאת העובדה שהוא מנשק אותך ואוהב אותך, עדיין אינה מעידה על כך שאינו אלים. כשהוא אומר לך "אמא מגעילה" או "אני אהרוג אותך" זו לעיתים תגובה אופיינית לילדים בגילו כשהם מרגישים חסרי אונים מול מבוגר שנדמה הם שהוא כל יכול. הדבר היחיד שמעיד על בעיה הוא ההתנהגות בגן. השמשת במילים שובב ומופרע. המילה מופרע היא מילה קצת קשה. אני לא יודעת מה היא באה לתאר. יכול להיות שלילד שלך יש קושי בקבלת גבולות, שלא נובע בהכרח בגלל שהוא "ילד אלים מטבעו" , אלא אולי, כפי שאת מקשרת בעצמך כשאת מציינת מספר פעמים שהוא בן יחיד. יכול להיות שלא הרגלתם אותו מגיל הרבה יותר קטן להתמודד עם תסכולים, כשלא מקבלים מיד מה שרוצים, ואין לו מושג שלא כולם "עובדים אצלו" כדי לרצות אותו - הגננת, החיות, ואת. צריך להתחיל לשים לו גבולות ברורים ולתת לו כלים - מה עושים כשלא מקבלים מייד מה שרוצים - למשל ממתינים, למשל מחליטים על תחליף - אם אי אפשר את המשחק הזה אז משחק אחר, למשל לבקש יפה שוב ועוד. חשוב לא להיענות לתובענות שלו, ולא לחזק התנהגות תובענית על ידי כך שמספקים אותה "רק כדי שיהיה שקט". חשוב מאוד להיות עקביים.

ראשית, תודה על תשובותייך.
נכון, נראה לי שהבעיה הגדולה היא גבולות, תמיד בני היה שותף - אני היתה שואלת אותו "מתייעצת איתו (לגבי - קניית משחק בשבילו, לאכול - אני נותנת לו 2 אפשרויות - והוא בוחר,בגדים (תמיד היתה לו אפשרות לבחירה) ועד. עד לא מזמן הכל היה פשוט נפלא. (משנכנס לגן עיריה) הגבולות הטשטשו - הוא רוצה להחליט והוא רוצה לקבוע, השפה שלו אלימה יותר, וההתעללות בכלבה כואבת לב - ניסיתי את שיטת הסמיילי, כל התנהגות טובה זיכתה אותו בסמיילי - אך ללא הועיל. הוא באמת ילד חכם ומבין, אנו יושבים ללמוד (כשיש לו חשק - אני לא מכריחה), משחקים יחד, הוא מכיר את כל האותיות ואף לכתוב חלק מהן, יודע מספרים יש לו קליטה והבנה טובה.