בן 4+ חיזוק בטחון עצמי

שלום לילוש,
אני קוראת את כל התאור שלך, ולא ברור לי למה הכל את? איפה אבא? יש דברים שקשורים לביטחון עצמי של ילד, שיש אפשרות לקבל אותם מאבא. נשמע שאת מלאת ריגשי אשמה ונורא חושב לך להיות בסדר, וזה יכול קצת להיחוות כחולשה עבור הילד, וקשה לו לשאוב מזה ביטחון עצמי. אני לא חושבת שאמא אמורה לעשות הכל - גם להתייחס לתינוק וגם לטפל לבד בבעיית ביטחון עצמי של הילד. אולי פה הוא זקוק לדמות חזקה שיוכל להזדהות איתה, וזה מה שיחזק את הביטחון העצמי שלו ולא רק לאמא.

גם אבא נמצא בתמונה והוא, כך לטעמי, לגמרי דמות סמכותית בבית. גם בעלי מתמודד עמו באותן סיטואציות ולרוב אנחנו מגיבים באותן הדרכים. נכון שבעלי נמצא בחלק מהימים בעבודה עד שעה מאוחרת ובמצב זה אני נמצאת עם שני הילדים לבד- אינני רואה משהו חריג בעניין שהרי הרבה מאוד אמהות מתמודדות לבד אחה"צ עם הילדים שכן בעליהן חוזרים מאוחר. בכל מקרה אשמח לתשובה כיצד עלי לנהוג בסיטואציות שתיארתי. גם אתמול הוא שוב פנה אלי מיוזמתו ואמר לי "אמא נכון שאת לא אוהבת אותי" וזאת בערך 5 דקות אחרי שנכנסתי הביתה מהעבודה ומיד ניגשתי אליו (לפני שניגשתי לאחיו הקטן) לחבק אותו ולומר לו שהתגעגעתי והוא החזיר לי באותה מטבע. שוב. כיצד עלי לנהוג כשהוא פונה אלי במשפטים כמו "את לא אוהבת אותי" או "אני מצייר מכוער" וכו'.?
תודה

שלום לילוש,
לא התכוונתי להאשים אותכם על כך שהאב לא מעורב... פשוט תמהתי על כך שאת מתארת את ההתמודדות כשלך בלבד בלשון אני ולא בלשון אנחנו כפי שקורה הרבה בפורום כשהורים מתארים בעיה.
אני חושבת שתגובה שלך לרצות את הילד ולגשת אליו מייד היא לא נכונה ויכולה לשדר חולשה. אני מתרשמת מהתאור שלך, ויכול להיות שאני טועה, זו רק השערה, שהילד מפעיל כאן מניפולציה, ואת נמצאת חלק גדול מהזמן במירוץ לדאוג שהוא ירגיש טוב, וככל שאת עושה את זה ככה הוא רק פחות מרוצה. את לא אמורה דבר ראשון שאת באה לרוץ אליו כדי שהוא לא ייפגע. את אמורה לעשות מה שאת חושבת לנכון באותו רגע מתוך כל השיקולים שיש לך. נראה לי שהילד שם לב שזה מאוד מעסיק אותך כשהוא אומר את האמירות האלה והוא חוזר עליהם גם אם הן לא רלוונטיות כדי להמשיך ולהחזיק אותך סביבו.
לכן נראה לי שצריך לתקופה מסויימת להתעלם מהאמירות האלה, כי כל התייחסות רק מחזקת את זה שהוא יגיד את זה שוב ושוב.
כמובן שצריך לתת לו התייחסות ותשומת לב, כמו שמגיע לו, אבל להשתדל לתת התייחסויות להתנהגויות אחרות שלו ולא לאמירות האלה.