ענישה כן או לא

שלום גלית,
לגבי ענישה יש דעות שונות אצל אנשי מקצוע שונים. אני באופן אישי נגד ענישה, כי היא משפילה ולא משיגה את מטרתה. אני חושבת שסגירת ילד בחדר זה עונש משפיל ומבודד, מה שהילד זוכר מהעונש זה שחו אותו, אני לא בטוחה שזה פותר את הבעיה.
כשילד עושה מעשה "לא חיובי" או "לא נורמטיבי", צריך קודם כל להבין למה הוא עושה זאת. אם הוא לא מבין - צריך להסביר, אם הוא כועס - צריך להבין על מה ולתת לו אמצעים חלופיים להביע כעס, אם רוצה לאותת על מצוקה כלשהי - צריך להבין מהי. כמו כן אני בעד חיזוקים חיוביים - כשילד מתרגל לקבל התייחסות רק על מה שהוא עושה לא בסדר - הוא ימשיך לעשות כי עדיפה תשמת לב שלילית מחוסר תשומת לב בכלל. לעומת זאת אם מתייחסים לדברים החיוביים שהוא עושה, יהיה לו אינטרס להגביר אותם על חשבון הדברים השליליים.
אם כבר מענישים, צריך שהעונש יהיה חינוכי, לא משפיל, וקשור למעשה שנעשה, למשל אם הוא ליכלך - הוא צריך לנקות, אם הוא שבר - למצוא דרך לתקן או לקנות חדש על חשבון דמי הכיס שלו, וכו'. כלומר "עונשים" או יותר נכון פעולות שממחישות את האחריות שלו לשאת בתוצאות של מעשיו ולא עונשים של בידוד או דחיה.