איך מפצלים תשומת לב?

שלום אסנת,
את צודקת, זה קשה מאוד לאדם אחד להיות כל השבוע לבד עם שני ילדים ברצף המון שעות. אני לא יודעת מה האפשרות שלך לקבל עזרה לפחות לחלק מהזמן, אם האבא של הבנות יכול לחזור מוקדם לפעמים, אמא או אחות או חמות או לפעמים אפילו לקחת בייבי סיטר גם כשאת בבית, ותתחלפו ביניכן מי נמצא עם מי.
מעבר לענין העזרה, לגבי הזמנת ילדות הבייתה והקטנה לא מאפשרת, השאלה הזו לא מספיק ברורה לי. מה זאת אומרת לא מאפשרת? ילדות בנות 4 יכולות לשחק חלק מהזמן לבד, ואת תהיי אם הקטנה בזמן הזה, מה בדיוק הקטנה אמורה לאפשר ולמה אי אפשר לשים לה גבולות בעניין הזה? כאן אולי את צריכה עזרה ביצירת סמכות הורית, שאולי גם תעזור לך בעניין פיצול תשומת הלב. אולי יש לך תחושה שאת כל הזמן צריכה לרצות את הבנות שלך, והן צריכות להיות מרוצות ואז נהיית מותשת ממשימה בלתי אפשרית. הן חייבות ללמוד שאי אפשר לקבל הכל ומייד, בודאי שהילדה הגדולה יותר יכולה להתחיל להפנים את זה, וזה אומר שאת צריכה ללמוד להגיד לא בלי ריגשי אשמה.
אם את לא מצליחה לבד, כדאי שתפני להדרכת הורים.