מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- אינטלגנציה גבוהה וא' רגשית נמוכהאמא מודאגת30/12/2009
בני בן 6.4. השארתי אותו שנה נוספת בגן (יליד יולי) בגלל שהוא נמוך ועדין מאד. ילד חכם מאד עם סף תיסכול נמוך. כשנתקל בבעיה הוא מסוגל פשוט לבכות במקום לבקש עזרה. הוא יכול לריב עם אחותו בת ה-5 ולבכות בגלל שלא הצליח לשכנע אותה. איך אפשר לחזק אותו רגשית?
לפני כשנה עברנו תהליך ארוך של גמילה מהרטבת לילה וטיפטופים ביום. לפני 3 חודשים הוא פיספס רק פעמיים בחודש וחשבתי שגמרנו עם "דר פישר" שעלה לנו בכסף ומאמץ, אבל הוא חזר להרטיב. נסיתי להעיר אותו באמצע הלילה, אבל הוא ישנוני וכועס. בבוקר הוא מתעורר ופשוט שוכב במיטה ומרטיב כי אין לו חשק לקום וכל בוקר אנחנו מתחילים במקלחת/אמבטיה שגוזלת זמן רב.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר קשיים ריגשיים
סמדר ריינר30/12/2009שלום אמא מודאגת,
אני לא בטוחה שלילד שלך יש אינטילגנציה ריגשית נמוכה, אבל אולי חסרים לו כלים. למשל מה עוד הוא יכול לעשות חוץ מלבכות. יכול להיות שכדאי לך לדבר איתו על כך ולהציע לו - אלטרנטיבות - כמו לבקש עזרה, כמו לוותר ולקחת משהו אחר במקום, כמו להמתין ולקבל את מה שרצה אחר כך וכו'. אפשר גם לתת הכרה לפגיעה שלו - "זה מרגיז שלא הצלחת לשכנע את אחותך, עכשיו בוא נראה מה עוד אפשר לעשות". נשמע לי שככל שאת רוצה שהוא יתבגר כבר (ואפשר להבין אותך) הוא מתעקש להיות קטן (מרטיב במיטה אולי אפילו דווקא?). יכול להיות שאת לא רוצה לתת הכרה למה שמכאיב לו כי נדמה לך שזה נותן לגיטימציה לבכות, ואז את מגנה אותו על כך, והוא מגיע למצב שמבחינתו לא מבינים אותו ודורשים אותו בכח להתגבר והוא כועס ולא משתף פעולה. הדרך הנכונה נמצאת באמצע - לתת הכרה לכך שקרה לו משהו קשה ומייד לבוא עם פיתרון חלופי בלי גינוי ובלי כעס.
אם זה נראה לך קשה ליישום או לא מובן, אנא פני להדרכת הורים מסודרת.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה טיפוס בוגדני?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
