מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- תמיכה .חנן02/01/2010
אני מעונינת לשאול שאלה בנושא תמיכה שאני צריכה או לא צריכה לתת לבעלי והסיפור הוא כזה :
בעלי נכנס לאימות עם ביתי בת 12, הוא ישב כועס בסלון וביתי הסתגרה בחדרה כועסת .
כששאלתי את בעלי מה קרה טען כי הילדה התנהגה לא בסדר , התחצפה אליו , כששאלתי את ביתי סיפרה לי את הצד שלה וטענה שנפגעה כי בעלי הרים את הקול עליה ולכן הסתגרה בחדרה .
אני לא נקטתי עמדה והתעלמתי מטענת ביתי וטענת בעלי (כי לא הייתי באזור באותו אימות )
האם פעלתי נכון שלא נקטתי עמדה , יתכן ואי נקיטת עמדה התפרש אצל ביתי שאני מסכימה להתנהגותה ?
האם הייתי צריכה להעיר לביתי על התנהגותה החצופה או להתעלם מכך ?
האם הייתי צריכה לתמוך בבעלי ולחזק אותו ?
האם הייתי צריכה להיות אמפתית לילדה ולתמוך בבעלי ?
האם הייתי צריכה לתמוך בבעלי גם אם אני חושבת שהוא לא היה צריך להרים את קולו ?
תודה
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תמיכה
סמדר ריינר02/01/2010שלום מירי,
נראה לי שאת נהיית משותקת מקונפליקט נאמנויות בין בעלך לביתך.
קודם כל כדאי לעשות הבחנה בין שני מושגים - תמיכה והסכמה. לתמוך במישהו בזמן שיש לו קושי או עימות זה לא אומר בהכרח להסכים איתו לגמרי.
בעלך בוודאי מצפה שלא תערערי על הסמכות שלו בפני הילדה והוא צודק.
עם זאת, אכן קרה שם משהו שיש לו שני צדדים, ושני הצדדים צריכים ללמוד להקשיב זה לזה, זה לא עניין של שחור לבן וצדק טואטלי.
מה שניתן לעשות לדעתי במצב כזה, אחרי ששמעת את שני הצדדים, לא להישאר בעמדה המשותקת, אלא לחזור לבעלך, לספר לו מה שמעת, ולדרבן אותו, בתור המבוגר האחראי ליזום שיחה שקטה עם ביתך אחרי ששניהם נרגעו. זה לא אומר שהוא מוחל על כבודו, זה לא אומר שהוא מודה שהיא צודקת, זה רק אומר שעכשיו מבררים בשקט ומי שאחראי ליזום את זה זה ההורה.
בשיחה הזו הוא אמור להגיד מה שהוא חושב, והיא את מה שקרה לה, חשוב להבהיר שיש דרכים ללא חוצפה וללא צעקות להבהיר את הרצונות והדעות של הצדדים, ושיש דברים שההורים קובעים בכל מקרה, אבל מותר בהחלט לשמוע, בשקט, מה הילדה חושבת או רוצה, זה לא אומר שחייבים לתת לה את זה או להסכים איתה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה אלכוהוליסט/ית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
