קל וקשה

שלום אוקסנה,
לפי מה את קובעת מה קל ומה קשה? אוי מה שנראה לך קל לבן שלך זה קשה? אם תפרטי יותר דוגמאות יהיה קל יותר להתייחס.

לילד לא לקח הרבה זמן ללמוד: לספור מ 1- 10, 23 אותיות למדנו מהר, 8 סוגי צורות למדנו מהר,
20-25 חיות הו יודעה. אבל לתת אוכל לדובי או בובה זה קשה לא. (לא יודעה לעשות). לאכול לבד הוא לא יודעה. תודה.

אוקסנה שלום,
את מתארת שני תחומים שונים של יכולות. זה בכלל לא עניין של קל או קשה, אלא יכולות אחרות לגמרי. לאכול לבד או לתת אוכל לבובה זה מצריך גם יכולת מוטורית של מוטוריקה עדינה וגם האכלה בגיל הזה קשורה ריגשית בקשר, כשאת מאכילה אותו את נמצאת בקשר איתו, כשהוא אוכל לבד זה משהו אחר לגמרי.כשהוא משחק עם דובי הוא אמור לפתח סוג של קשר, במשחק כמובן, עם הדובי.
גם לא ברור לי לגבי נושא ההאכלה, כמו שאמרת אם הוא לא יודע או לא רוצה. להאכיל את הדובי הוא לא חייב, הוא יכול לשחק עם הדובי איך שבא לו. לאכול לבד, הוא כבר אמור להיות מסוגל. מה קורה אם את לא מאכילה אותו? הוא נשאר רעב? או שהוא לא אוכל באופן שאת היית רוצה? (מלכלך, לא מסיים הכל) נראה לי שאם תניחי לאכול לבד הוא יאכל בסוף, בדרך שלו אמנם, ואת תצטרכי לעשות ויתור, שלא הכל נעשה כמו שאת עושה, וכמו שאת רוצה, הוא זה הוא ואת זו את, וילדים בני 3 מלכלכים כשהם אוכלים, אוכלים לאט, אוכלים מעט לפעמים, אוכלים ביד וכו'. נראה לי שאם תניחי לזה, תיפתר הבעיה ויתברר שהיא לא קשורה לידע, אלא למערכת היחסים ביניכם.