מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- שתלטנות אצל ילדיםרחלי05/01/2010
שלום,
בתי בת חמש וחצי, ילדה פקחית ומניפולטיבית. בת בכורה מבין 3.יודעת היטב את מקומה ומשיגה כמעט בקלות את מבוקשה.(בעיקר דרך התנהגויות מניפולטיביות, נניח מול אחיה).
מאד אוהבת חברות ומשחק חופשי.אוהבת בעיקר שבאות אליה חברות ופחות ללכת אליהן,ואני חוששת שאני מתחילה להבין מדוע....
בתי משתלטת על המשחק, על החברה, "זה הבית שלי ואני אגיד לך מה לעשות", "אם לא תשחקי איתי ב X, לא תבואי אליי יותר" "אמא, X לא רוצה לשחק איתי בX" ועוד כהנה וכהנה.
אני מתחילה להרגיש דלדול של החברות שמסכימות להגיע ולצערי, אני יכולה להבין אותן :(
היא מעירה להן, מציקה, כועסת עליהן כשפועלות לא לרוחה ולפי תכניותיה.
אתמול ממש התנהגה בחוסר נימוס וכבוד לחברתה. התרעתי וקראתי לה מס' פעמים לצד. הזכרתי שזו אורחת ושעלינו לנהוג עמה בכבוד.
הסברתי שלא ירצו לבוא אליה חברות ושלא יהיה לה נעים.
חשבתי ל"העניש" ולא לאפשר השבוע הבאת חברות על מנת שתחשוב על התנהגותה.
לפני כן, החלטתי להתייעץ עם המומחים :)
אודה לתשובתכם ותשומת הלב
תודה,
רחלי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שתלטנות אצל ילדים
סמדר ריינר05/01/2010שלום רחלי,
טוב שאת מתייעצת:-) אני באופן אישי נגד ענישה, כיוון שהיא משפילה את הילד ולא משיגה את מטרתה בדרך כלל. לרוב היא מבטאת חוסר אונים של ההורים, שאפשר להבין אותו אבל זה לא עוזר לילד. גם את בעצמך לא מרגישה נוח עם הענישה ולכן את מהססת ושואלת וטוב שכך.
בתך היא בסך הכל בת 5. ילדים רבים בגיל הזה מתקשים לוותר במשחקים, ומרגישים רכושנות רבה וצורך בשליטה. נראה לי שחלק מהכעס שלך עליה נובע מציפיות לא מותאמות לגיל.
הדרך הנכונה ביותר לטפל בכך היא כשלילדה תהיה מוטיבציה, כי כרגע זה מפריע לך ולא לה. כשילדות יסרבו לה, והיא תתחיל להרגיש חשש סביב העניין, יהיה נכון לשבת ולדבר איתה ולבדוק ביחד ממה זה נובע ואיך אפשר להתנהג אחרת ולהחבר מחדש.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם קמצנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
