התנהגות גבולות ופחדים אצל ילד בן 8

בני בן 7 ו-8 חודשים תלמיד חכם בכיתה ב' ילד חברותי ומקסים מאוד כל פעם יש לו פחדים והתנהגות שונים וזה מתבטא בעיקר שבשעות הערב הוא מוכן להתקלח לבד רק שאני או בעלי נהיה במקלחת ונחכה לו או שאנחנו נקלח אותו אם לא הוא יחכה עד שנבוא או ילך אחרינו
יש לנו בית עם 2 קומות ואם אני מבקשת ממנו שיביא לי משהו מהקומה למעלה הוא מפחד לעלות ומבקש מאחותו שתבוא איתו ועם היא לא רוצה הוא לא יביא לי
ברצוני לציין שמלפני מס' ימים בני התחיל להיות בבית לבד אחרי בית הספר וזה לפי בקשתו הוא פשוט לא הסכים להיות יותר בצהרון כי הוא מרגיש גדול וכל החברים שהיו בצהרון איתו עזבו ונמצאים לבד בבית ואחרי חודש וחצי שהוא מבקש החלטנו לאתר לו ובינתיים זה בסדר הוא מסתדר יפה מאוד נכנס הביתה מכין שיעורים אוכל צהריים ומשחק בבית ובסביבות השעה 16:00 יוצא לשחק עם חברים ואין לו בעיה עם זה כל העניין של הפחדים מתחיל בשעות הערב עכשיו בנוסף תמיד יש לו דברים שלילים ודברים רעים להגיד הוא יכול להגיד לי הילד הזה חרא או אם ישמע שמישהו עצבן אותו הוא יבוא ויגיד הבן אדם או הילד הזה חרא זבל ילד מגעיל ועכשיו הוא יכול לשבת איתי בערב ואנחנו מדברים על כל מה מיני דברים ופתאום הוא נזכר בדברים הרעים ואומר לי את כל הדברים הרעים וכשאני מבקשת ממנו שיחשוב על דברים טובים ויגיד לי רק דברים טובים הוא אומר לי אין לי נכנס בי הילד הרע ואני אומר רק דברים רעים בנוסף הוא תלמיד חרוץ אבל כשיש לו מבחנים ואני מבקשת ממנו לקרוא פרק מסויים בספר הוא לא מוכן ומתחיל להתנגד לבכות ולהיכנס להיסטריה ורק רוצה שאני יעשה לו מבחן ודרך המבחן מה שהוא לא יבין אז אני יסביר לו והוא ילמד וכשאני מסבירה לו שקודם צריך לקרוא לדעת את הפרק ואח"כ ללמוד למבחן הוא לא רוצה להבין ובוכה היסטרי נגיד עם אחותו רואה איזה תוכנית בטלוויזיה והוא לא רוצה לראות את התוכנית הוא יקח את השלט ויעביר למה שהוא רוצה ושאחותו צועקת הוא יעבור ויתן לה מכה או ימשך לה בשיער בנוסף הוא בודק גבולות בכל דבר אצלנו למשל כשהוא משחק עם חבר ורוצה להביא אותו אלינו בשעה 19:00 בערב ואני אומרת לו שעכשיו חבר לא יכול לבוא כי מאוחר ושיבוא מחר מוקדם אז הוא אומר מס' דקות וכשאני מרשה למס' דקות ומבקשת לסיים את המשחק עם החבר הוא מבקש עוד עד שאני נוקטת בעמדה ואז זה מסתיים.בנוסף בזמן האחרון בני אומר שאני לא אוהבת אותו ואוהבת רק את אחותו ושאני שונאת אותו ושאני מסבירה לו שאני אוהבת אותו הכי בעולם ושבזכותו אני הייתי אמא לראשונה כי הוא הבכור והוא האושר שלי בחיים אז הוא אומר לי שהוא גם אוהב אותי אבל בכל זאת שאני אוהבת יותר את אחותו וכמה שאני מסבירה לו שאני אוהבת את כולם גם אותו וגם את אחותו וגם אח שלו התינוק זה לא עוזר הוא אומר לי את לא נותנת לי תשומת לב וכו' וכמה שאני נותנת לכולם תשומת לב יושבת איתם בערב בודקת לו שיעורים כשאני מגיעה מהעבודה לפעמים משחקת איתם.ממה נובע כל ההתנהגות הזו ואיך אפשר לעזור לבני?