קשיים חברתיים ודימוי עצמי ירוד

בני בן 9 עם הפרעת קשב, יש לו דימוי עצמי מאד נמוך בהקשר החברתי
"לא מתיחסים אלי", "לא משתפים אותי", "כולם אומרים שאני מציק", "חצי כתה עושה עלי חרם" (רק תחושתו לא באמת אמרו לו). הוא באמת מעורב בהרבה מקרים שהוא מציק...ולמרות שעושה מאמצים עילאיים להתחבר נתקל בהרבה דחיה. יש ילד אחד איתו הוא מסתדר אבל בדרך כלל לא במסגרת בית הספר שם הילד משחק עם אחרים. היום בשיחה על התנהגותו כלפי ילדים ומדוע עושה זאת אמר לי: "אין מה לעשות אלה החיים שלי, אמא ממילא כולם אומרים עלי שאני מציק וחנון וכבר התרגלתי וזה בסדר, אני מסתדר עם זה אלה הם החיים שלי....ואז החל לבכות שאף אחד בעצם לא רוצה לשחק איתו.
עוד נקודה - הוא "לועס" את חולצתו עד כדי קרעים ממש.

האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור?

אנחנו מאד מחזקים את הצדדים החזקים שלו (ויש הרבה כאלה). אבל עדיין נראה כי את חולשותיו הוא לוקח בפפרופורציה מטורפת ורואה הכל "שחור". כשדברתי איתו על המעטת חוזקותיו ולקיחת הדברים הקטנים הרעים בפרופורציה מוגזמת, בכה ואמר אין מה לעשות זו חולשתי.

תודה
דנה