עצירות התנהגותית

שלום דנה,
קצת חסר מידע. כמה זמן התופעה נמשכת? האם זה במסגרת נסיון לגמילה? האם הופיע סתם כך? האם קרו שינויים במשפחה - נסיעה ממושכת בלעדיה, פרידה, מעבר כלשהו, הולדת אח?
האם הילדה במסגרת או בבית? וכו'.

הבעיה נמשכת זמן רב. מאז שנולדה היא סבלה מעצירויות (לא התנהגותיות) ופתרנו את הבעיה ע"י שינוי תזונתי ושימוש קצר בתרופות. מאז היא כנראה מפחדת וכיום זו כבר לא עצירות ממש אלא הפחד שלה לעשות.
מספטמבר היא נמצאת במסגרת של גן שבו כ-6 ילדים, גן מאוד חם ותומך. לפני כן הייתה איתי ואז עם מטפלת.
לא היה שום אירוע שבגללו התחיל העניין. היה מעבר רצוף בין עצירות אמיתית לעצירות התנהגותית.
תודה!

שלום דנה,
נשמע לי שהילדה כבר מפחדת מהפחד. כלומר מפחדת מתופעה שכבר גופנית אינה רלוונטית, אבל יש עדיין את הזיכרון שלה. חלק מזה אולי גם ניזון ממתח וחרדה שלכם סביב העניין שעוברים אליה, אין מה לעשות, גם אתם מודאגים וחרדים ורוצים שזה יצא כבר, אני יכולה להבין אותכם.
לכן מה שנראה שהכי נכון לעשות, הוא במידת האפשר להוריד לחץ מהעניין הזה. בודאי שלא הייתי הולכת כאן על חיזוקים חיוביים, זו ילדה מאוד קטנה, ואין לה את הכוחות והיכולות להתמודדת עם משימה הישגית כל כך נכבדת שהיא בעצמה מרגישה חסרת אונים מולה.
הייתי מנסה לייצר אווירה רגועה, יש ילדים שמתשחרר להם הקקי יותר בקלות בתוך אמבטיה חמה, תנסו לשים אותה שם לפעמים במשך היום, באוירה נינוחה, יצא יצא, לא אז לא, עם שירים שהיא אוהבת בקלטת ומשחקים שלה, ותנסו גם אתם להרגע ולהרפות.
בהצלחה.