חברותי או דחוי?

שלום רב,
בני בן 4 נמצא בגן טרום חובה מאז ספטמבר. עד לפני כחודש הוא המשיך לדבר על הגן הישן כל הזמן ואמר שמתגעגע אליו. לאחרונה נראה שהולך בכיף לגן וגם חוזר שמח, אבל רוב הפעמים שאני משאירה אותו בגן נראה כי הוא מעדיף להתבודד. כמו כן, אינו מזמין אלינו הביתה וכמעט שאינו מוזמן. שאר הילדים מוזמנים ומזמינים אחד את השני די הרבה. פעמיים הוזמן על ידי חברים וזה קרה רק פעם אחת, כלומר לא היתה לכך המשכיות.
רק כשאני שואלת - אז הוא אומר שהוא רוצה להזמין את הילדים הבולטים יותר שלפני הבנתי לא כ"כ רוצים לשחק איתו. הגננת אומרת שאין לו בעיה חברתית ושהוא כנראה עייף אחה"צ ואין צורך ללחוץ. היא נוקבת בשמות של ילדים שאיתם הוא משחק אך אותם הוא לרוב לא רוצה להזמין.
1. הוא בסך הכל ילד מאושר ושמח, לכן האם את חושבת שבאמת כדאי להניח לנושא ולעסוק בזה רק כשזה יבוא ממנו?
2. האם כדאי ללמד אותו דווקא "להסתפק" בחברים שלו או "לשאוף" לשחק עם אלה שאינם רוצים אותו?
החשש שלי שהוא דחוי חברתית ולכן פסיבי, אבל הגננת, אמא שלי ובעלי חושבים אחרת ממני, וסבורים שאלה התסבוכים שלי...כל זה לא עושה לי טוב ומחזיר אותי אחורה לתקופה שאני לא כ"כ אוהבת לזכור....האם יש איזה טיפול עבורי שהיית ממליצה? תודה וסליחה על האורך.