התייעצות - בן שנה וארבעה חודשים

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • התייעצות - בן שנה וארבעה חודשים
    Mimi
    12/01/2010

    שלום רב,
    בני בן שנה וארבעה חודשים ( בקרוב חמישה ..) נמצא במסגרת של משפחתון כבר כמעט שנה.
    בזמן האחרון יש לו מעין "התקפי זעם" , בכל פעם שאומרים לו "אסור" או "לא" או לחילופין לא נותנים לו מה שמבקש,הוא מתחיל בבכי היסטרי , מרביץ לעצמו ,לפעמים מושך בשערות או משתטח על הרצפה .


    אציין כי הוא מפותח מאוד לגילו , בעל אוצר מילים גבוה, מבין כל מה שאומרים לו , חברותי בד"כ, בכל מקום מחפש קירבת ילדים ויוצר איתם קשר , גם עם גדולים ממנו . הולך כבר מגיל שנה וחודש , זוכר סיפורים שמקריאים לו ואפילו משתתף במהלך הקראת הסיפור ( משלים מילה) ניגש אלינו עם ספרים בכדי שנקריא לו ומציין בשמם. מזהה את כל החיות ,מזהה בני משפחה וקורא להם בשמם , מתחיל עכשיו לקלוט את נושא הצבעים .


    הגגנת היום ביקשה לציין בפניי שבשבוע האחרון ההתנהגות שלו הזאת תכופה והוא ממש עצבני בכל פעם שלא מקבל את מבוקשו, או כשמעירים לו . ומבחינתה חייבת לדווח לי על התנהגות חריגה.

    . שאלתי אותה מה היא מציעה לעשות ? ציינה שבפירוש לא מדובר בבעיה התפתחותית אלא כנראה מדובר בהצבת גבולות או "פינוק"....
    יחד עם זאת היא מציינת כי במשך היום הוא משחק יפה עם הילדים הכי פעיל בכל החוגים אך לפעמים תוך כדי משחק, גם כשהוא במצב רוח טוב, מספיק שמבקשים ממנו לזוז הוא מתחיל ב"סצנות" .


    מאז ומתמיד בני היה עקשן ודעתן אך רק בחודש וחצי האחרון התחיל עם העניין של להרביץ לעצמו לפעמים כשאני מעירה לו ואומרת לו :" אסור להרביץ " הוא מתפוצץ מצחוק ולפעמים מתחיל בבכי .אני ממש חסרת אונים .

    יצאתי די נסערת מהשיחה עם הגננת לא קיבלתי ממנה שום עצה איך להתנהג
    האם עליי לפנות לגורם כלשהו , או שזה משהו חולף ?

    אשמח לחוות דעתך.


    תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • התקפי זעם

    ד''ר שירי שדה שרביט
    12/01/2010

    Mimi שלום,
    ראשית כדאי לשלול סיבות חיצוניות להתנהגות של בנך - עייפות מוגברת השבוע, מחלה, שינוי בבית, מתחים של ההורים וכדומה. הילד שלך חש אכזבה מרובה כשהוא אינו מקבל את מבוקשו. ילדים בגילו מתקשים לדחות סיפוקים, להמתין לתורם ולהתחלק עם אחרים במה שרוצים.
    לדעתי יש להגיב באופן אחיד ברגע שהוא מתחיל להתנהג באופן שלא מוצא חן בעיניכם או אינו תואם. יש לי תחושה שכשהוא מתחיל להרביץ לעצמו, יש להחזיק לו את הידיים בעדינות ולחבק אותו, ולומר לו מלים מרגיעות במשך מספר דקות. במידה והדבר לא עוזר, ומרגיע אותו אפשר לנסות להושיב אותו על כיסא/כרית למשך דקה, ולומר לו במלים פשוטות "אסור להרביץ". הבכי או הכעס שלו מבטאים את אותו הרגש באופן שונה, אולם הקושי הרגשי הוא דומה - הוא מוצף בתחושות גופניות ורגשות עוצמתיים, ואינו יודע כיצד להירגע. ככל שתעזרו לו בדיבור חיצוני שלכם ובהרגעה, כך הוא יפתח דרכים מתאימות יותר להרגיע את עצמו ולהתמודד עם כעס ותסכול.
    בהצלחה,
    שירי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו