בן שנה ו- 8 עם חרדת נטישה?

שלום רב, שמי קרן ובני בן השנה ושמונה חודשים מאור החל לפני כשבועיים לשנות את התנהגותו בגן. לפני כן אתן מעט רקע: עד עכשיו (מלבד תקופת ההסתגלות לגן) היה ילד שובב ומצחיק, עצמאי בגן, אות מופת בארוחות, היה נכנס לגן בשמחה אבל עדיין ממתין בקוצר רוח בסוף היום שאבוא לקחת אותו, תמיד הגננות היו מספרות לי על מעשי הקונדס שהוא עושה בגן כמו לחבק את הילדים וליפול איתם ואז לצחוק, או להרוס מגדלי קוביות של ילדים אחרים ולברוח כשהוא גועה בצחוק. אני כרגע בחודש השמיני להריוני השני (מאור הוא הבכור), ואני לא יודעת אם יש קשר אבל בזמן האחרון ללא הסבר כביכול הוא התחיל להיות ממש אומלל בגן, מילל כל היום ונדבק לרגלי המטפלות, עוקב אחריהן לכל מקום כאילו מפחד לעזוב אותן, לא אוכל כמעט כלום, מתעורר משנת הצהריים מוקדם בשעה ובקיצור - לא אותו הילד. בבית הוא מתנהג אותו הדבר כמו תמיד, אולי קצת יותר צמוד אלי אך הוא גם היה מעט חולה בזמן האחרון (שיעולים, קצת חום, הקאות).
אינני יודעת ממה יכולה לנבוע התנהגות זאת (אולי מהלידה הקרבה?) וחשוב מכך - מה עושים כדי להקל על הילד? עוד פרט - לפני כשלושה חודשים נסענו אני ובעלי לחו"ל ל- 5 ימים. כשנעדרנו הוא נשאר אצל הורי והיה מדהים לדבריהם. שיחק שר ורקד ולעיתים רחוקות הראה סימני עצב. האם אפשרי שעכשיו יש ביטוי לנסיעה שלנו?