לקיחה ללא רשות

שלום מיכל,
תראי לא פירטת לגבי מכלול היחסים שלכם עם הילדה. אז אני אענה רק לפי הפרטים שניתנו, אם כי ייתכן שהתמונה יותר רחבה.
קודם כל כדאי שתדעי שאין קשר בין חוסר חומרי לגניבה בגילאים בדרך כלל.
אבל נראה לי שיש ביניכם מאבקי כוח על עצמאות שלה שבאים לידי ביטוי בעניין הזה.
אם היא מקבלת דמי כיס, והם אמורים לתת מענה ליציאות שלה לבילויים עם הכיתה, אז זה החוזה, ועם זה היא צריכה להסתדר. ואת צריך להגיד לה, בלי לתת ציונים להגזמה שלה, ובלי להתערב לה כמה מתוך זה היא מבזבזת וכמה היא מחזירה עודף. זה לא עניינכם. היא תצטרך להסתדר עם מה שיש לה.
את יכולה להחליט כמה כסף את מוכנה לתת לה, אבל את לא יכולה להחליט כמה בחוויה שלה מספיק או לא. אני מקווה שההבדל ברור.
יש הבדל בין החלטה שלכם כהורים נניח לתת 100 שקל לשבוע או לחודש, ועם זה הילד מסתדר, ולא נכנסים על זה לוויכוח או לדרמה, זו המציאות והוא ייתקל במגבלות שלה אם תהיו עיקביים.
מאידך אם יש החלטה אבל כל פעם הוויכוח נפתח מחדש, כאילו אין החלטה, אז כל הפואנטה של דמי הכיס מתפספסת. גם אין עיקביות, גם הילד מרגיש שלא נותנים לו באמת עצמאות ואומרים לו כמה מתוך דמי הכיס שלו הוא יכול לבזבז, וגם קובעים לו שהוא צריך יותר מדי,קוראים לו חוצפן ומגזימן וזה מכעיס וגורם לתגובה נקמנית (לא שאני מצדיקה אותה).
אני מקווה שאני מובנת.