מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- מאבקי כוחותענבל08/10/2007
אני אם לשתי בנות מקסימות בנות 3 ו3 חודשים ובת שנה וחצי. בשבועות האחרונים אנו (בעיקר אני) נמצאים במאבקי כח עם בתינו הגדולה. זה מתבטא בכך שכל מה שאני אומרת שאסור, בתי עושה דווקא, בארוחות ערב היא תמיד רוצה מה שאין (גם אם התפריט תואם איתה מראש)או שאינה מסכימה לאכול בזמן הארוחה ומאוחר יותר היא "נזכרת" שהיא רעבה. בתחילה ניסינו לתת לה לאכול מאוחר יותר. בהמשך החלטנו שאין ארוחה אחרי שמפנים את השולחן ( והיא הולכת לישון רעבה) אנו נכנסות לפלונטר של ויכוחים וכעסים ובכי שאיני יודעת איך לצאת ממנו.
עד כה היא היתה ילדה רגועה ,נינוחה ועצמאית (בגבולות המותר).אהבנו לפטפט ביחד ולהתכרבל, דברים שהיום היא נמנעת - היא אינה מספרת לי מה מפריע לה (כשאנו רגועות ואני מנסה לדובב אותה). היא כועסת ובוכה מכל דבר קטן ואינה מסכימה שאנחם אותה.
עליי לציין כי היא החלה גן חדש השנה ונראה כי היא מאוד נהנית שם. היא הפסיקה מאז לישון צהריים ורק לעיתים רחוקות היא ישנה שנ"צ. כמו כן בתי הקטנה נהייתה עצמאית בחודשים האחרונים- היא הולכת,ממלמלת ו בוחרת ומתעקשת על צעצועים משותפים.
כמו כן בחודשים האחרונים אני לא הייתי הכי רגועה וסבלנית ופעילה בבית(כמו עד לפני חמישה חודשים) בשל מחלה שהתגלתה ולעיתים הייתי במיטה " כי אמא לא מרגישה טוב".
אני ממש אובדת עיצות, כיצד לנהוג???* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר מאבקי כוח
שרון באומל08/10/2007שלום ענבל
אני מאמינה שהתנהגותה החדשה של ביתך באה בתגובה הן ליכולות מעוררות ההתפאלות של אחותה הצעירה והן בשל מצבך הפיסי. ייתכן ובשל שני הדברים, את פחות עסוקה בה, וזה טבעי. לפיכך, הייתי אומרת לה משהו בנוסח: "שמתי לב שבזמן באחרון אנחנו רבות על המון דברים. למשל, ראיתי שאת לא רוצה לאכול את האוכל שאני מכינה. אני נמצאת פחות איתך כי לפעמים אני צריכה לנוח. יכול להיות שאת מודאגת, כועסת ועצובה בגלל זה. יכול להיות שאת רואה שאנחנו נורא שמחים עם זה ש-X כבר הולכת והתחילה לדבר ואת מרגישה קנאה". הידיעה שלה שאת מבינה את המתחולל בעולמה הפנימי עשוייה להקל עליה מאוד.
אני מציעה גם לנסות למצוא יחד איתה את קווי הגבול ואת המקומות בהם אפשר להתפשר. אני חושבת שאתם נוהגים באופן מאוד נכון לגבי הארוחות. כדאי למצוא דרכים להתמודדות בנוגע לריבים נוספים.
אני מאמינה שכשאת תחזרי לעצמך וביתך הקטנה מעט תגדל - ההתנהגות החדשה תעבור. זוהי התנהגות שמעידה על תסכול רב.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
