מאבקי כוחות

מנהל הפורום

טובי פלד
טובי פלד
לקביעת תור אצל טובי פלד ללא פרסום בפורום
 
  • מאבקי כוחות
    ענבל
    08/10/2007

    אני אם לשתי בנות מקסימות בנות 3 ו3 חודשים ובת שנה וחצי. בשבועות האחרונים אנו (בעיקר אני) נמצאים במאבקי כח עם בתינו הגדולה. זה מתבטא בכך שכל מה שאני אומרת שאסור, בתי עושה דווקא, בארוחות ערב היא תמיד רוצה מה שאין (גם אם התפריט תואם איתה מראש)או שאינה מסכימה לאכול בזמן הארוחה ומאוחר יותר היא "נזכרת" שהיא רעבה. בתחילה ניסינו לתת לה לאכול מאוחר יותר. בהמשך החלטנו שאין ארוחה אחרי שמפנים את השולחן ( והיא הולכת לישון רעבה) אנו נכנסות לפלונטר של ויכוחים וכעסים ובכי שאיני יודעת איך לצאת ממנו.
    עד כה היא היתה ילדה רגועה ,נינוחה ועצמאית (בגבולות המותר).אהבנו לפטפט ביחד ולהתכרבל, דברים שהיום היא נמנעת - היא אינה מספרת לי מה מפריע לה (כשאנו רגועות ואני מנסה לדובב אותה). היא כועסת ובוכה מכל דבר קטן ואינה מסכימה שאנחם אותה.
    עליי לציין כי היא החלה גן חדש השנה ונראה כי היא מאוד נהנית שם. היא הפסיקה מאז לישון צהריים ורק לעיתים רחוקות היא ישנה שנ"צ. כמו כן בתי הקטנה נהייתה עצמאית בחודשים האחרונים- היא הולכת,ממלמלת ו בוחרת ומתעקשת על צעצועים משותפים.
    כמו כן בחודשים האחרונים אני לא הייתי הכי רגועה וסבלנית ופעילה בבית(כמו עד לפני חמישה חודשים) בשל מחלה שהתגלתה ולעיתים הייתי במיטה " כי אמא לא מרגישה טוב".
    אני ממש אובדת עיצות, כיצד לנהוג???

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    מאבקי כוחות

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מאבקי כוח

    שרון באומל
    08/10/2007

    שלום ענבל
    אני מאמינה שהתנהגותה החדשה של ביתך באה בתגובה הן ליכולות מעוררות ההתפאלות של אחותה הצעירה והן בשל מצבך הפיסי. ייתכן ובשל שני הדברים, את פחות עסוקה בה, וזה טבעי. לפיכך, הייתי אומרת לה משהו בנוסח: "שמתי לב שבזמן באחרון אנחנו רבות על המון דברים. למשל, ראיתי שאת לא רוצה לאכול את האוכל שאני מכינה. אני נמצאת פחות איתך כי לפעמים אני צריכה לנוח. יכול להיות שאת מודאגת, כועסת ועצובה בגלל זה. יכול להיות שאת רואה שאנחנו נורא שמחים עם זה ש-X כבר הולכת והתחילה לדבר ואת מרגישה קנאה". הידיעה שלה שאת מבינה את המתחולל בעולמה הפנימי עשוייה להקל עליה מאוד.
    אני מציעה גם לנסות למצוא יחד איתה את קווי הגבול ואת המקומות בהם אפשר להתפשר. אני חושבת שאתם נוהגים באופן מאוד נכון לגבי הארוחות. כדאי למצוא דרכים להתמודדות בנוגע לריבים נוספים.
    אני מאמינה שכשאת תחזרי לעצמך וביתך הקטנה מעט תגדל - ההתנהגות החדשה תעבור. זוהי התנהגות שמעידה על תסכול רב.
    בברכה,
    שרון באומל
    פסיכולוגית קלינית

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו